ניקיון פסח, או מתי הדואל הפך למשהו כל כך מעיק?

לקראת פסח ההולך וקרב החלטתי לעשות מעשה ולהקדיש סוף שבוע אחד לניקיון תיבות הדואר שלי. כן, תיבות דואר. ברור שיש לי יותר מאחת. עכשיו, בעידן מחשוב הענן, שתוכנת הדואר האלקטרוני שלי בכלל לא אצלי אלא אי שם במחשבים של גוגל (Google), מיקרוסופט (Microsoft) ומקומות שאני עובד אתם, ו-Gmail ו-Outlook הם בסופו של דבר סוג של שירות, אז למה שלא יהיו לי כמה תיבות דואר?

הרעיון המקורי היה להשתמש בתיבות הדואר הללו כדי לעשות קצת סדר, אבל המטרה הוחמצה במלואה. אני לא יודע בדיוק כמה הודעות דואר אלקטרוני אני מקבל ביום, אני אפילו לא מנסה לחשב ממוצע, אבל מה שקרה לי בסוף השבוע הנוכחי, עת החלטתי להפוך את ההחלטה למשהו בפועל, הביא אותי לקצה הייאוש.

אחרי שעתים ומשהו של מחיקות רק בג'ימייל, אחרי שהבנתי שמחקתי יותר מ-3,000 הודעות שלא קראתי בכלל, הבנתי שחייב לבוא שינוי. זה לא יכול להימשך יותר ככה. זהו זה. בכל יום אני מתבקש על ידי ההנהלה לעבור כל ההודעות שקיבלתי, למחוק מה שלא צריך מיד, להעביר מה שאני כן רוצה לשמור לתיקיות המתאימות או לסמן בתגיות הנכונות, והכי חשוב: להתחיל לבטל, לבטל, לבטל. כל מה שלא ממש חשוב לעניינים שלי, פשוט לחפש את הקישור של הביטול ולא להסס ללחוץ.

הדואר האלקטרוני, לעומת הרבה מאוד שירותי אינטרנט אחרים שגווע להם או הפכו ללא ממש שימושיים נותר אחד הכלים הכי חשובים ביום יום של רובינו, בעיקר בכל מה שקשור לעבודה, וזאת למרות העלייה הבלתי ניתנת לעצירה של הרשתות החברתיות, כולל הרשתות החברתיות הפנימיות הארגוניות. עם זאת, אסור לי לתת לו לחזור למשהו שמעיק עלי, ואני חייב למצוא את הדרך להשתלט עליו לפני שהוא יהפוך שוב למטרד שגורם בסופו של דבר גם לאיבוד דברים חשובים.

כי זאת תקופה של שינויים
צריך לקחת החלטות
אתה תדע כבר מה נכון אם רק תיתן לזמן – קרן פלס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *