טלפונים 2017 – מסכים ארוכים, מחירים קופצים ואימוצים מהירים

אז מה הציע לנו שוק הטלפונים בשנת 2017 שסופרת את דקותיה לאחור? מה יהיו הסיבות שיגרמו לזכור אותה לצד שנים אחרות שהסתיימו להן מי יותר ברעש ומי פחות, אם בכלל? המעבר לשימוש במסכים ביחס היבט שהוא אינו 16:9? מכשירים עם מצלמות מקדימה למטה, עם שתיים מאחור וגם שתיים מקדימה? שהשוק כבר לא זול כל כך? כמה נקודות שאני חשוב שכדאי להתייחס אליהן.

1. המחירים – המכשירים המובילים יקרים יותר מתמיד

לא משנה אם רכשתם השנה מכשיר דגל של סמסונג (Samsung), של אפל (Apple) ואפילו לא של HTC או וואווי (Huawei). רוב הסיכויים שאם אתם מאלה שמחליפים מכשיר דגל בכל שנה, של חברה כזו או אחרת, שילמתם השנה יותר. החברות שמובילות את השוק, עם המכשירים הטובים יותר, וממש לא רק על הנייר, דרשו השנה מהצרכנים שלהן להכניס את היד עמוק יותר לכיס כדי לרכוש מכשיר דגל מדור חדש. סכומים של 1,000 דולרים כבר הפכו למציאות שאינה עולה על כל דמיון. גם חברות קטנות יותר, כמו וואן פלוס (OnePlus) הקפיצו את המחירים לעומת הדור הקודם, וגם שאומי (Xiaomi) בקצוות הגבוהים כבר דורשת יותר עבור קו מכשירי הדגל שלה. לא ברור אם הסיבה היא שעלות הייצור הרבה יותר גבוהה, או שזה בגלל שיש באופן ממוצע יותר זיכרון במכשירים שנמכרים כיום בשוק, או פשוט בגלל שהמחירים עולים ושיש מספיק צרכנים שקונים – אז למה לא להעלות שוב? עסקים זה עסקים.

2. בלי שוליים בבקשה ובלי 16:9

עם יד על הלב: מי קבע שיחס היבט של 16:9 זה כבר לא טוב יותר? מי החליט שיחס של 18:9 או 18.5:9 או 17.5:9 או 19:9 זה יותר טוב? אני כבר לא ממש זוכר מי הציע את המכשיר הראשון עם יחס ההיבט הזה, אבל מה קרה פתאום, ולמי בדיוק זה עוזר? כמה מכם באמת מפעילים שתי אפליקציות זו לצד זו במידה כזו שמצדיקה את שינוי הרזולוציה באופן גורף שכזה? באמת יש כזה שיפור במעבר מ-16:9 לכל מסך ארוך יותר? וכמובן שאפשר לשאול את אותה שאלה לגבי המסכים בלי השוליים, טוב לא לגמרי כי אחרת הזכוכית תיפול ממקומה, אבל שוליים מאוד מאוד מאוד דקיקים, ובכל מקרה רחוקים מאוד מהפסים העבים האלה שלא אהבנו במשך שנים. אבל עד כמה בלי שוליים? האם אתם באמת רוצים להחזיק ביד טלפון שהצדדים שלו הם זכוכית, בלי טיפת מתכת? לא יודע, אבל כנראה שזה כבר לא ממש יעזור. אני בטוח, עם זאת, שיש לא מעט משתמשים שאומרים ‘יוחזרו השוליים לאלתר’. או אולי אני מאלה שאפשר לומר עליהם שהם מרובעים מדי? טוב, אף פעם לא התיימרתי להיות ‘שובר שורות’.

3. ואם כבר אז כולם

אז מסך עם בלי שוליים זה יוקרתי. רגע לא ממש. קצב האימוץ של התופעה/מגמה החדשה היה השנה מטורף, גם אני אולי מגזים בבחירת המילה. לא סתם בחרתי להציג דווקא מכשיר של אוקיטל (Oukitel) הקטנה יחסית כתמונה שמלווה את הכתבה. לא בטוח שבמבט ראשון, מקדימה, המכשיר הזה נראה שונה במיוחד מה-Mi Mix 2 של שאומי. למעשה, הרבה מאוד מכשירים התחפשו השנה ל-Mix 2 והרבה מאוד מכשירים אימצו את גרסת האין שוליים בצדדים של ה-Galaxy S8 של סמסונג. אז ככה או ככה, אבל כל חברה כמעט יש לה להציע מכשיר אחד לפחות ששוליו דקיקים משניים או משלושה כיוונים. זה לא אומר שכולם באותה איכות אבל כולם ארוכים, גם אם זולים יחסית. למעשה הפאנלים שבלטו במיוחד במכירות של השנה האחרונה, לפי דיווח, לצד אלו שמציעים גודל של 5.99 אינץ’, ברזולוציית 2,160×1,080 פיקסלים, היו אלו שמציעים גודל של 5.7 אינץ’, ברזולוציה של 1,440×720 פיקסלים בלבד. אם תחפשו היטב תמצאו גם כמה מכשירים שמציעים רזולוציה של 640×1,280 פיקסלים בשוק.

4. כמה מצלמות זה מספיק?

אז באמת צריך שתי מצלמות מאחור? עד עכשיו לא השתכנעתי לחלוטין. כלומר, אין לי ספק שצלם מקצועי יכול להוציא ממכשיר טלפון עם צמד מצלמות איכותיות מאחור תמונות יוצאות מן הכלל, אבל אני גם לא מכיר צלם מקצועי שיוותר על המצלמה שלו לטובת טלפון חכם ככל שיהיה, ורוב המשתמשים בטלפונים חכמים הם צלמי ‘שלוף וצלם עכשיו’. אבל בכל מקרה, זה כבר נראה איזשהו ויכוח ישן. אבל מצד שני מישהו יכול להסביר למה צריך מקדימה שתי מצלמות? כדי לצלם תמונות סלפי? ברצינות? מאיפה צצה האופנה הזו? אז תביאו שלוש, תביאו ארבע, תביאו חמש עדשות. כן, למה לא? כמה זמן יעבור עד שיספרו לנו ששלוש מצלמות מאחור זה הרבה יותר טוב? ואם הן של לייקה (Leica), זה בכלל חבל על הזמן.

5. אפשר כבר למחוק את המילה פאבלט מהלקסיקון?

מתברר שכבר לפני יותר משנתיים כתבתי שזה הזמן להוציא את המילה הזו מלקסיקון הכתיבה/שימוש/דיבור בעולם הטלפונים החכמים. אם אז זה היה מוצדק, עכשיו, בעידן בו חברות כמעט ולא מוציאות מכשירים עם מסכים שקטנים מ-5.5 ואינץ’ זה עוד הרבה יותר מיותר. זה לא יעזור לי, אבל אני מתכוון להמשיך להתעקש.

6. מעבדים עצביים

לא ממש אכפת לי מהן המילים הגדולות בהן משתמשות החברות כדי להסביר את התוספת של מעבד נוסף למכשיר לצד ליבות העיבוד הראשיות ולצד השבב הגרפי. לא אכפת לי אם הוא אכן מצליח לעבוד כמו רשת העצבים שמקיפה את המוח שלי. ממש לא. אבל אם זה עוזר לביצוע פעולות מהיר יותר, בלי לגרום להתחממות ולקיצור זמן העבודה של הטלפון, אז ברוכים הבאים מעבדים עצביים.

ואם אתם כאן, כדאי לכם לקרוא גם את:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.