"הנה. זה סוף סוף קורה", אמר לי השבוע חבר שבין חברי ניתן להגדירו כ-'הכי לא אוהב' את מיקרוסופט, וכמובן שגם את חלונות, אם לא בעיקר. הוא מאלו שמאוכזבים שהנפילות של מיקרוסופט לאורך הדרך, ובעיקר ויסטה ואפילו קצת חלונות 8, לא העבירו יותר משתמשים להפצות השונות של לינוקס. אבל השבוע הוא היה מאושר.
על מה ולמה ניסיתי להבין? מה גרם לך לאושר שכזה? "אתה", הוא ענה. "אתה בעצמך. אתה כתבת 'מי צריך Windows: מחשב אנדרואידי מבית AOC'. בגלל זה. הנה זה בא. כמו שאנדרואיד הביס את כולם בשוק הטלפונים החכמים, ככה זה יקרה עכשיו גם במחשבים השולחניים. אנשים התרגלו לאנדרואיד ועכשיו הם יתרגלו לעבוד איתו גם בשולחן העבודה. הלינוקס נכנס מעבר לפינה, והוא ינצח עכשיו".
אפשר להבין אותו. הצעד של AOC נראה אפילו טבעי. אם יש טאבלטים בשוק, אז למה שלא תהיה אפשרות גם שיהיו מחשבים עם מסך בגודל של 20 אינץ' ומעלה שתומכים במגע ומספקים את יכולות האנדרואיד? אם טלוויזיות מגיעות כיום עם אנדרואיד מובנה, אז למה לא מסכי מחשב? ואם, אכן, התרגלנו לעבוד עם אנדרואיד בטלפונים החכמים והטאבלטים שלנו, אז למה שלא נאמץ אותה גם כסביבת עבודה שולחנית שאפשר לחבר בקלות יחסית למכשירים הניידים שלנו?
וחוץ מזה, הרי אינטל בעצמה דוחפת כעת את קטגוריית ה-pAIO שלה, מחשבים שולחניים שניתן לנייד בבית. אז אם אפשר לנייד מחשבים מבוססי חלונות, אז מה הבעיה לעשות זאת עם מסכים/מחשבים שמבוססים על אנדרואיד?
אבל למרות שהכל נראה כל כך נכון, אני מצטער ידידי היקר ועוד כמה שחושבים בדיוק כמוך: אני חושב שאתה מגזים. יש כמה וכמה סיבות טובות לכך שייקח עוד הרבה זמן לפני שחלונות תיעלם משולחנות העבודה ואפילו מהמחשבים הניידים שלנו, אם בכלל, ובראש ובראשונה: גוגל בעצמה.
כל עוד גוגל מפרידה בין אנדרואיד ל-Chrome OS, היא בעצמה לא תעודד במיוחד חברות שמייצרות חומרת מחשבים לבחור באנדרואיד לסביבת המחשוב השולחני אלא תנסה לדחוף את מערכת ההפעלה בענן שלה על חשבון אנדרואיד. אני יודע שמבחינתך זה בסדר גמור, אבל יש הבדל משמעותי בין Chrome OS לאנדרואיד וזה עבודה בריבוי משימות.
סביבות העבודה של הטלפונים החכמים והטאבלטים הן מונותאיסטיות. אמנם הן יכולות להריץ ברקע מספר יישומים, ובמכשירים החדשים אפילו שניים או שלושה יישומים זה לצד זה, אבל עיקר הוא עבודה עם יישום אחד שנמצא מעל כולם ומרכז אליו אל רוב המשאבים של המכשיר.
אי אפשר להשוות את זה לסביבת ריבוי המשימות של חלונות שבנויה לכך באופן טבעי. עכשיו, תוך כדי שאני כותב את הפוסט הזה, נמצאת ההודעה לעיתונות של AOC בחלון אחר פתוחה כדי שאוכל לקרוא ולהעתיק חלקים רלבנטיים, על ידה חלון התמונות של הבלוג, על ידה תוכנה קטנה לכיווץ תמונות, ובמסך השני שני דפדפנים שפתוחים על יישומי הדואר שלי, וגם משמשים לבדיקה של האתר.
אנדרואיד לא יכול להתחרות בזה. לינוקס כמובן שכן, אבל לא אנדרואיד. אמנם כבר כתבתי שאנדרואיד הוא ניצחון של הלינוקס, אבל היא רק סוג מאוד מסוים של לינוקס, וזו לא הפצה שהייתי מעוניין להתקין במחשב שולחני. היא לא דומה בכלל לאובונטו, פדורה ואחרות שמהוות אכן תחליפים ראויים לחלונות.
מי שרגיל לעבוד בסביבת ריבוי משימות לא יחליף אותה בסביבה שלא ממש מאפשרת זאת. ומי שרגיל לעבוד עם חלונות, אנחנו כבר יודעים לפי כל מחקר שוק, לא ממש יחליף אותה בהפצת לינוקס. שני חלקי המשוואה הללו פירושם שחלונות לא ממש תיעלם מהשוק, והשמחה של מי שחושב כך מאוד מאוד מוקדמת. אפילו מיותרת.
ובמאמר מוסגר: אני לא ממש בטוח שאם מיקרוסופט לא הייתה עושה טעות טקטית לגבי חלונות בגרסת הטלפון שלה, ומשחררת אותה ליצרניות במחיר של דולר או שניים אם לא אפס, תמונת השוק בתחום הטלפונים הייתה כפי שהיא כיום.