למה סופטבנק צריכה בכלל את ARM?

אחת הטענות לגבי אינפלציה היא שהתחזיות להתרחשותה הן גם אלה שגורמות להתהוותה. מכך עולה שאם לא יחזו שתהיה אינפלציה, ייתכן שהיא לא תתרחש בפועל. כמובן שזה לא לגמרי נכון, אבל אפשר לקחת את התופעה הזו בהשאלה גם לתחום הטכנולוגי.

מהו אחד הנושאים החמים ביותר, אם לא החם ביותר, בעולם הטכנולוגי כיום? האינטרנט של הדברים, ומי שלא יהיה שם בקרוב – לא יהיה קיים, זו הטענה הרווחת. גם כאן מדובר בסוג של הגזמה. בדיוק כמו שהגזימו במקרה של הענן, שהיה שם הרבה מאוד שנים לפני שממש התחילו לדבר עליו – מישהו אמר Hotmail וצדק? – כך מגזימים כעת גם במקרה של האינטרנט של הדברים, שגם הוא למעשה כבר נמצא בסביבה כמה שנים. מכונות למשיכת כספים בכל פינה זה סוג של אינטרנט של הדברים.

אבל מה לכל זה ולרכישה של ARM בידי סופטבנק (Softbank)? ובכן, ARM ידועה עד מאוד בתחום הטלפונים החכמים. אם פעם השתמשו ב-Wintel כדי לתאר את שוק המחשבים שנשלט בידי מערכת ההפעלה של מיקרוסופט (Microsoft) והמעבדים של אינטל (Intel), כיום אפשר להשתמש ב-Andarm או במשהו דומה כדי לתאר את שוק הטלפונים, שנשלט כמעט לחלוטין בידי מערכת ההפעלה של גוגל (Google) והמעבדים שנוצרים על פי הטכנולוגיה של ARM. לא סתם זו תקופה כל כך קשה לאינטל ולמיקרוסופט, אבל זה כבר נושא אחר לדיון.

ARM נוקטת בדרך של חתימה על הסכמים מול שותפות אפשרויות לשימוש בקניין הרוחני שלה. כל יצרניות המעבדים המובילות בתחום – אפל (Apple), קוואלקום (Qualcomm), סמסונג (Samsung) וגם מלכת השוק הנמוך עד הביניים, מדיה-טק (MediaTek) – מבססות את המערכות על שבב שלהן על הטכנולוגיה של ARM.

אלא שזה קשור להווה, ואני עוסק כאן בתחזיות ובציפיות. אם האינטרנט של הדברים זה הדבר הבא וסופטבנק, כתאגיד ענק בתחומי האינטרנט והתקשורת רוצה מאוד להיות שם וחזק, עליו להתכונן לכך. בעולם של החברות מהסוג הזה להתכונן זה אומר לגשת לבנק, לבדוק כמה מזומנים יש בחשבון ולצאת לחפש רכש.

האם ARM תשתלט על שוק האינטרנט של הדברים?

מדוע סופטבנק החליטה להשקיע את הכסף שלה דווקא ב-ARM? כי היא בטוחה ש-ARM תעשה לאינטרנט של הדברים מה שהיא עשתה לשוק הטלפונים, כלומר – תשתלט עליו. אני לא בטוח שזה יקרה, ובטח שלא באותו קנה מידה, אבל בסופטבנק בטוחים שכן.

אני לא בטוח שזה יקרה, או אפילו די בטוח שזה לא יקרה, כי אינטל מגיעה לתחום הזה הרבה יותר מוכנה וכי יש עוד חברות שיודעות לתכנן שבבים זעירים שמתאימים לתחום הזה. מה שכן, ARM תהיה חזקה בשוק זה.

עוד משהו הכריע את הכף לביצוע הרכישה הזו בימים אלה: המשא ומתן, מן הסתם, לא התחיל אתמול, והברקזיט של הבריטים בהחלט זירז את התוצאות. ההתנתקות מהגוש האירופי לא עשה חסד ללירה שטרלינג והערך שלו מול מטבעות אחרים ירד באופן די משמעותי – גם מול הין היפני. במצב זה, העסקה עבור היפנים "זולה" יותר והם היו זקוקים להרבה פחות ינים כדי לשלם את ה-23.4 מיליארד ליש"ט שהם ישלמו עבור החברה.

גם הבריטים צריכים לומר כאן תודה. ARM נשארת על 4,000 עובדיה בבריטניה, ומדובר באחת מחברות הטכנולוגיה שמהוות את גאוות המדינה. יתרה מכך, סופטבנק מתכוונת להכפיל את מספר העובדים בתוך חמש שנים בלבד. תארו לעצמכם מה היה קורה אם סופטבנק הייתה מתעקשת להעביר את ARM לטוקיו, לדוגמה. מה זה היה מסמל לעולם ההשקעות לגבי השוק הבריטי? מה הייתה אומרת ראש הממשלה הטרייה של בריטניה על התוצאות של הברקזיט?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *