ביז סטון היה עייף כנראה, ולא היה לו כוח לעיתונאים, או שהוא שמר בבטן לטובת אחרים מסוימים

אני לא יודע אם זה מקרי או לא, אבל בזמן האחרון יצא לי להיתקל בשני אנשים גדולים בתחום המחשוב שהתברר, לפחות מנקודת המבט שלי האישית, לא ממש גדולים בתחום הדיבור. הראשון, לפני כמה חודשים, היה ריי אוזי ארכיטקט התוכנה של מיקרוסופט, שהיה נושא לאחד הפוסטים הראשונים שלי בבלוג הזה. לא ממש נפלתי מהכסא, בלשון המעטה, ואפילו השתעממתי, וזה גם בלשון מאוד נקייה. הגיע החורף, מפגשים באזור הנמל כבר לא מתרחשים לרגל הקרה המתקרבת והולכת, ולמגדל עזריאלי הגיע ביז סטון, מאלו שהקימו את טוויטר, אולי ההפך הגמור מכל מה שאוזי מייצג, ובכל זאת, התוצאה הייתה דומה: גורנישט מיט גורנישט.

סטון הוא בדיוק מה שאמא יהודיה כנראה הייתה רוצה היום, ואם היא לא רוצה היא בטח לא מבינה כלום במחשבים. אני אמנם יהודי אבל רק אבא גאה, לדורון חמדת ליבי, אבל כשהיא תגיע לפרקה אני יודע שאני מאוד אשמח אם היא תביא לי הביתה גיק בלונדיני שחלם חלום והצליח לממש אותו, לסחוף איתו עולם שלם, ועוד לספר שיש לו עוד הרבה כסף בבנק. עצם העובדה שהוא חלם חלום והגשים אותו, בשבילי עושה אותו בן אדם דגול. באמת. בלי למרוח ובלי ליקוקים. יש לי חבר כזה אישי שחלם חלום בתחום הקולנוע ומימש אותו – אני פשוט גאה להיות חבר שלו.

לא ממש שימושי בישראל

מצד שני, לא ממש נפלתי מהכסא כשהודיעו לי שאני אמור ללכת לסקר את מסיבת העיתונאים שלו. זו אולי הייתה מן תגובת נגד להרבה מאוד טוויטים (איך לא) ואפילו הודעות בפייסבוק על הביקור, ועל התרגשות אפילו מצד בלוגרים בכירים מאוד בענף, מבלי להזכיר שמות, אבל מצד שני לא ממש ציפיתי לגדולות ונצורות. כבר למדתי שלא תמיד מי שיודע להמציא כלים אדירים יודע גם למצוא את המילים שירגשו וירתקו – אלו שני עולמות שונים לחלוטין. גם צריך להודות שלמרות הפופולריות הענקית שלו בכל רחבי העולם, טוויטר בישראל לא ממש תופס, וזה בלשון המעטה, ובטח לא בהשוואה לפייסבוק (ושיעז מישהו לומר שזה לא עניין של שפת ממשק) אני אמנם משתמש בו, והרבה מאוד אנשים שאני מכיר משתמשים בו, אבל זו מהחבורה הטכנולוגית שפשוט "חייבת" להשתמש בכל כלי שכזה.

אמר לי פעם בוס בענף, שקשור למכירות, "כשאתה מספר לי מה אתה יודע על מחשבים ועל השימוש בהם, אתה מספר לי מה שאתה מכיר מהאנשים שמסביבך, והם, כמעט בהכרח אנשים שעוסקים במחשבים ברמה גבוהה, ומה שאתה כמעט בהכרח לא מייצג את השימושים האמיתיים. אתה גיק מחשבים, ואתה מתחבר לגיקים של מחשבים ולא לכאלה שבקושי יודעים להפעיל את המחשב". זה משפט שאני לא שוכח, וטוויטר הוא דוגמה מצוינת לכך.

הציץ, פגע, לא נפגע והלך

בכל מקרה, ולמרות שלא היו ציפיות, הלכתי. עבודה, כסף, בכל זאת אישיות בתחום המחשוב. לא התכוננתי נפשית למה שבאמת קרה שם. מעבר לכך שהאדם עלה על הבמה כמו כוכב רוק באיחור אופנתי עד מאוד מאוד, הוא הקדיש לעיתונאים והבלוגרים וצלמי הטלוויזיה שהגיעו למקום בערך 20 דקות ואץ לו רץ לו למקום אחר. גם אף אחד לא הכין אותנו שהוא לא ממש מתכוון לנאום וכל מה שהוא מתכוון לעשות זה לענות למספר שאלות וללכת לנוח (נחת בחמש וחצי בבוקר מלונדון, ועד למסיבת העיתונאים הכללית כבר עשה דברים נוספים כשהוא מנצל כל רגע כמעט, כמו שהוא אמר בעצמו).

יכול להיות שהוא פשוט שמר את מה שבאמת היה לו לומר למישהו מסוים? יכול להיות שהוא הבטיח לו לדבר יותר מדי בבוקר בגלל שבערב הוא התכוון לנאום שוב בכנס של בוגרי המכללה למנהל, שגם הזמינה אותו לישראל? כך או כך, ממש לא צורה. אני יודע שקטונתי מקטון בעולם העיתונאות הממוחשב, אבל ממש ציפיתי ליותר. ואם סטון יספר משהו היום בערב, משהו באמת גדול, אני בטח כבר אקרא על כך באתר זה או אחר. אני בכל אופן יושב בשקט וסופר: אני באתי לשמוע עוד אחד גדול שבא לארץ, והוא זה שלא ממש היה לו מה לספר לי, או שהוא לא רצה – ולא, אני לא כתב כלכלי אז לא ממש אכפת לי כמה כסף!

קרדיט תמונה: Juan Fernández דרך Wikipedia, לפי CC BY-SA 2.0

3 תגובות

  1. "אני אמנם יהודי אבל רק אבא גאה, לדורון חמדת ליבי, אבל כשהיא תגיע לפרקה אני יודע שאני מאוד אשמח אם היא תביא לי הביתה גיק בלונדיני שחלם חלום והצליח לממש אותו, לסחוף איתו עולם שלם, ועוד לספר שיש לו עוד הרבה כסף בבנק."

    מצחיק…

  2. גם אני התאכזבתי ואני מסכימה עם רוב דבריך, אבל בדיעבד אני חושבת שייתכן שהסיקור המטורף שטוויטר זוכה לו הביא לכך שאין שום דבר שהוא היה יכול לחדש לנו. אני אישית עוקבת באובססיה אחרי כל בדל ידיעה על טוויטר, אז מה הוא כבר היה יכול להגיד שהוא לא אמר יום קודם לכן וצוטט בכל עיתון ובלוג אפשרי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *