מספר שתיים במיקרוסופט, ריי אוזי, ארכיטקט התוכנה של החברה (סטיב באלמר הוא המנכ"ל למי שלא ממש זוכר), סיים היום בבוקר, יום רביעי, את מסע היחצ"נות שלו בארץ. הוא שהה כאן כשבוע כאורח מרכז המו"פ של החברה. היום בבוקר הוא גם אסף עיתונאים מכל רחבי הקשת כדי לומר שוב, פחות או יותר, מה שהוא כבר אמר מעל במת אירוע Think.Next שלושה ימים קודם. זה כמובן לא מנע מכל מי שיכול לזוז ולכתוב מחשבים בארץ לרוץ ולשמוע אותו, ושוב להכביר על הדפים ועל האתרים מילים שחוזרות על עצמן.
אני שמעתי אותו פעם אחת, ב-Think.Next. שלחו אותי לשם כנציג 'אנשים ומחשבים' כדי לכתוב טור פרשנות על דבריו. בהתחלה ממש נפעמתי. בכל זאת, מספר שתיים בארגון התוכנה שהכי משפיע על השוק (כן, בגלל Windows ו-Office, אבל לא רק). אבל עד סיום הערב, פעימת ההתרגשות הלכה והתדרדרה לה לפיהוק עמוק למדי שבוצע בערך שלוש שורות מהבמה, אבל מהצד, כך שהוא לא היה יכול לראות אותי.
חשבתי לסכם את האירוע, אבל במקום זאת, החלטתי פשוט להעתיק לכאן את מה שכתבתי לאנשים ומחשבים. זה מספיק ממצה, ואומר בדיוק מה דעתי. קצת ארוך, אבל לא נורא.
"אני בטוח שריי אוזי, ארכיטקט התוכנה הראשי של מיקרוסופט, לא קיבל את התפקיד אותו הוא ממלא מזה כשלוש שנים לערך כלאחר יד. האיש מגיע מעולם התוכנה, והוא הרי הגיע למיקרוסופט כשברזומה שלו חבילות תוכנה רציניות ומשמעותיות למדי כמו Lotus Notes ואחר כך גם Groove, שבעקבות רכישתה הוא בכלל הגיע ב-2005 למיקרוסופט.
אני גם בטוח שיש לו חזון, ועל הבמה הענקית והמרשימה בהאנגר 11 היה ברור שהוא מאוד מתרגש מהאפשרויות שגלומות במחשוב הענן, ועל החיבור שהוא יציע בסופו של דבר עבור כל רמות המחשוב, החל בארגוני הענק וכלה ברמה הביתית; החל בשרתי הענק המודרניים שמציעים מכולות של מחשבים שרק צריך לחבר לחשמל כדי לחבר אותן לרשת (הדור השלישי של השרתים), וכלה בטלוויזיה חכמה ששואבת את החומרים שלה מאותו ענן בדיוק. הוא גם מאוד מתרגש ממגוון המחשבים שיש כיום בשוק, והוא נלהב לראות כיצד המחשבים הזולים, הנטבוקים, הצליחו להביא את המחשוב האישי למקומות חדשים ונרחבים בהם הוא לא היה קיים כמעט לפני כן, מה שפותח כמובן עוד יותר את האופקים עבור יצרנית תוכנה כמו מיקרוסופט.
אבל בסופו של דבר, אוזי לא אמר כלום. לצערי, לא למדתי מהנאום הממושך שלו בכנס Think.Next שום דבר חדש, מעבר לכך שהוא כנראה בירוקרט משרדי לא רע. לטוב ולפחות טוב, ויש אומרים גם לרע, כשארכיטקט התוכנה של מיקרוסופט עולה לדבר כל מי שקשור לענף המחשבים, ובעיקר לענף התוכנה, רוצה מאוד לשמוע מה שיש לומר – מה הוא חושב על העתיד. מספרים שביל גייטס היה עולה על הבמה הייתה תמיד באולם מעין המיה, רחש קליל, של ציפייה, לשמוע ממנו באמת מה חדש בחברה אותה הוא מוליך.
הבחירה של אוזי, בפעם הראשונה שהוא מבקר בישראל, הייתה לספר איך החדשנות של מיקרוסופט מתחלקת לקטגוריות ומה היא עוברת כדי להפוך למוצר סופי. בשביל חדשנות צריך לצאת מהקופסה, וארכיטקט התוכנה הראשי של חברת התוכנה המובילה בעולם עמד על הבמה וסגר הכל בקופסאות מסודרות, מרובעות, ואפילו סימטריות – ואפילו הציג אותן בצורה זו על המסך שמאחוריו.
אחד הדברים אליהם הוא התייחס בדבריו היה כיצד תקופה כזו של משבר מספקת גם דלק לחידושים אמיתיים, כיצד דווקא בתקופה כזו גארג'-גיקס מצליחים לשלוף פתרונות שחברות ארגוניות גדולות לא יכולות להגיע אליהם בגלל הצורך בקיצוצים ובגלל הגודל שלא מאפשר מספיק גמישות. כמה דקות אחר כך, בנאום הארוך, והדי משעמם שלו יש לציין, הוא הוכיח זאת במדויק והראה שגם מיקרוסופט היא ככל הנראה ארגון גדול ולא מספיק גמיש.
ולא שאין חדשנות במיקרוסופט. דווקא יש. משה ליכטמן, מנהל מרכז הפיתוח וסגן נשיא במיקרוסופט, בקצב מהיר ומעניין, בהחלט הראה שיש לחברה כמה וכמה דברים עתידיים בשרוול, אבל אוזי נראה כמו אחד שרק יושב מלמעלה ואומר זה לפה וזה לפה, ויותר ממה שהוא מנווט, הוא מנהל. רק מנהל.
בשורה התחתונה, אכזבה רבה. במידה מסוימת הוא מזכיר את הנשיא גייטס, מעין חנון ופריק מחשבים שאוהב את מה שהוא עושה ומחפש את הדרך קדימה, אבל אין לו את הברק שיש לאדם שהוא נכנס לנעליו, לפחות לא לפי הנאום שהוא נשא בכנס. אולי בחירת הנושא הייתה נוראית, אבל הרגעים הכי טובים בנאום שלו היו בין החלק הראשון לשני כשעל הבמה הוצגו כמה טכנולוגיות תוכנה חדשות ומרשימות באמת של מיקרוסופט, שגם הראו כמה רב הפוטנציאל שיש בכל זאת בקבוצות המו"פ של החברה. הלהט הזה נמצא שם בגלל האנשים מהשורה, ואני לא בטוח עד כמה לאוזי עצמו יש חלק בכך, עד כמה הוא עצמו מנווט ואחראי לכך".
זהו.