לעיתים רחוקות מאוד אני נתקל בכתבות מטעם, כתבות שנכתבות על ידי אשי מקצוע בעיקר כדי לקדם את התחום בהם הם מתעסקים, שממש מרגיזות אותי. לעתים רחוקות עוד יותר אני מרגיש צורך פועם בעורקי גופי לשבת ולכתוב כדי להגיב להן, בצורה לא רשמית כמובן. אבל לפעמים זה קורה, והפעם גרם לך מאמר תמים למדי שפורסם תחת השם 'הנדסה חברתית לרשויות מקומיות' שנכתב על ידי ענב נגד גלילי וענת קלומל (גיליון 1390 של Information World, 3 ביוני 2013, עמודים 24-25), מאמר שדן במקומן של הרשתות החברתיות בתעמולת הבחירות לרשויות המקומיות שיתרחשו באוקטובר שנה זו ברחבי הארץ.
לקראת סוף המאמר קובעות השתיים, שמעידות על עצמן כמומחיות בהינדוס חברתי ובמידענות (באופן כללי, את התארים המדויקים שלהן תוכלו למצוא בכתבה), כי:
אל תביא אותו [את הבוחר] לחוגי בית: חוגי בית הם כישלון, והגיע הזמן שמועמדים יבינו את זה. הם לא יביאו יותר מעשרה אנשים לחוג בית. הם לא יוציאו אותם מהכורסה בערב, ולא משנה כמה בוערות הבעיות בעירם. אבל הם כן מוכנים לשוחח עם המועמד בפייסבוק, בצ'אטים, בפורומים העירוניים ובכל מדיה אחרת שלא מוציאה אותם מהכורסה.
זה הסיכום למאמר שלהן בו הן מציגות את השינויים בשימוש במדיות החברתיות לטובת מערכות בחירות, שבא לידי ביטוי היטב בתקופת הבחירות לממשלה עם הפעילות הנמרצת של יהיר לפיד ונפתלי בנט ומפלגותיהם ברחבי פייסבוק, ולהבדיל הרבה הבדלות, גם של אלדד יניב ולהקתו.
ואני אומר לכם, אוי ואבוי לפוליטיקאי, במיוחד ברמה המקומית, שיקשיב להן ויתנתק מחוגי הבית. אוי ואבוי לפוליטיקאי שייצמד רק לפייסבוק ולפלטפורמות החברתיות ויזניח את היציאה לרחוב. מי שיעשה את זה יישאר בפייסבוק ויוכל להמשיך לכתוב סטטוסים כמה שהוא רוצה, אבל הוא לא יגיע לכסא ראש העירייה ובאופן חד משמעי.
אין ספק שלפעילות ברשתות החברתיות יש כיום חשיבות עצומה במערכת בחירות, אבל כפי שהוכיחו הבחירות לממשלה, לא מספיק לעשות קמפיין רק בפייסבוק וביו-טיוב. תשאלו את אנשי 'יש עתיד' שככל הנראה הריצו את הקמפיין החברתי הטוב מכולם. העיר בה הם זכו להצלחה הרבה הייתה נתניה, שם חבר הכנסת הנוכחית יואל רזבוזוב, הג'ודוקא לשעבר, עשה עבודת שטח יוצאת מן הכלל. תשאלו גם אנשי 'ארץ חדשה' שהאמינו ששימשו במדיה החדשה יספיק להם כדי להגיע לכנסת, ונכשלו בענק.
כאחד שפעיל ברמה מסוימת בבחירות המקומיות בעירי דחפתי את המועמד שאני תומך בו כמה שיותר לכיוון אתר אינטרנט, פייסבוק ויו-טיוב, ובמהירות. כל אחד מבין את החשיבות שיש כיום לרשתות חברתיות ביכולת לספק תשובות ולהציג את המצע ואת הפעילות, אבל משם ועד ביטול הפעילות בשטח, המרחק ענק, ובמיוחד בבחירות עירוניות בהן למפלגות הגדולות יש מעמד פחות, בעיקר במקומות בהן הרשימות הגדולות הן בעיקרון א-מפלגתיות.
צר לי, אבל עולמן של נגד גלילי וקלומל צר כנמלה. העולם לא נגמר בגבולות של פייסבוק ויו-טיוב או גוגל פלוס (טוב, לא ממש בנוגע לרשת המדשדשת האחרונה שהוזכרה). עם כל הכבוד, פרופיל המצביעים שונה מאוד מפרופיל הגולשים. בסביבה הקרובה שלי לבדה יש הרבה מאוד אחוזים של מצביעים פוטנציאליים שאולי שמעו על פייסבוק, אבל ממש לא מבקרים בו ולא יודעים מה עושים שם. יש הרבה מאוד אנשים מבוגרים שבכלל, כמה מפתיע, לא ניגשים למחשב… לפי העצות שמחלקות השתיים, מדובר באנשים שבמקרה הטוב לא יגיעו להצביע בכלל, או שפשוט אפשר לוותר על ההסברה עבורם.
לא רק שחוגי הבית עמוסים באנשים, ולא רק בחוגים של המועמד שאני תומך בו, אלא שקשה למצוא תאריכים פנויים לקיום חוגי בית, ומי שלא יכול להבטיח לפחות 20 איש, בכלל לא נכנס לרשימה.
אנחנו עוד רחוקים מאוד מתרבות בה כל האנושות מחוברת לרשת החברתית. גם עם מיליוני המשתמשים בישראל יש עדיין מיליוני אנשים שלא מחוברים לפייסבוק וליו-טיוב. בבחירות, מה לעשות, זקוקים גם לאנשים האלה. כל כמה שהרשתות הפכו לחשובות, מועמד שייבחר בדרך דיגיטלית בלבד מסכן את עצמו ואת הפוטנציאל שלו להגיע ליעד בהצלחה.
אפילו מי שייקרא את הכתבה/מאמר שלהן מתחילה ועד הסוף יבין שלמרות המסקנה שלהן, התמהיל הנכון הוא שימוש ברשת לצד כיתות הרגליים. אין דרך אחרת. הוא אולי גם בעצם לא ממש יבין איך הן הגיע למסקנה שהן קבעו.
אני רק מקווה שאם הן יקראו את המאמר הזה, הן יבינו באמת עד כמה הן יכולות לסכן מועמד לבחירות שזו העצה שהן נותנות לו.
אין ספק שמי שיעשה מערכת בחירות רק בפייסבוק לא יגיע לשום מקום. אבל אני לא חושב שזו כוונת הכותבות וזו לא רוח המאמר.
על דבר אחד אי אפשר להתווכח: הרשת החברתית כמו הטוויטר וכמו רשתות אחרות תהיינה שחקן מרכזי במערכת הבחירות וכבר כעת מרגישים זאת. אבל הפייסבוק לא מחליף דברים אחרים, אלא יכול רק להעצים השתתפות בחוגי בית או פעולות אחרות. בדיוק כמו שהפייסבוק לא עשה את אביב העמים ולא את המהומות ה בטורקיה. הוא רק היה המגהפון הוירטואלי. בסך הכל המאמר טוב ומביע עמדה מעניינת. הפסקה על הטוטליות של הפייס, שגויה קצת.