הפינגווין של אוגוסט רוקד מחר ברחובות

חום יולי אוגוסט היה, ועדיין, כך מספרים לנו לפחות, קשה מאוד. למעשה, אוגוסט בהחלט התחיל במידות טמפרטוראליות כמעט בלתי אפשריות שעושות חשק להצמיד את הגוף למזגן או לאמבטיה קרה קבועה ולא לצאת מהבית.

אבל מחר יש סיבה מצוינת להתלבש, ואפילו קצת יפה, לצאת מהבית, להיכנס למכונית או להגיע לרכבת או לאוטובוס או השד יודע מה ולשים על נקודת הקצה של המסלול את אולם אבנר במכון ויצמן ברחובות. למה? כי בשמונה וחצי בבוקר, פחות או יותר, יתחיל שם עוד דבר שמזוהה מאוד עם הקיץ ועם אוגוסט: כנס אוגוסט פינגווין, הכנס השנתי של קהילת התוכנה החופשית בישראל המאורגן על ידי עמותת “המקור”.

הכנס, שנערך מחר בפעם התשיעית, מהווה הזדמנות למפגש חברתי במקביל להרצאות טכניות, הצגה של יוזמות ופרויקטים חדשים ועדכונים על פעילות בנושאי קוד פתוח ותוכנה חופשית בישראל במהלך השנה האחרונה, אז גם אם לא ממש התכוונתם להגיע לשם מחר, כדאי שתשנו קצת את התוכניות, כי הולך להיות שם מעניין.

מעבר להרצאות עצמן, ויש לו מעט כאלה, יוענקו במהלך הטקס גם אותות הוקרה לאנשים ולגופים שתרמו לקידום הקוד הפתוח במהלך השנה האחרונה, וכן יהיו במקום מספר דוכנים של ארגונים שעוסקים בקוד פתוח, כמו מוזילה ואובונטו ישראל.

“הנושא שחשוב לנו השנה מבחינת הכנס הוא הצד הקהילתי של התוכנה החופשית. עקב כך החלטנו לערוך כנס ללא גורמים מסחריים כנותני חסות, שמנו דגש על מפגש חברתי של אנשי הקהילה ואנחנו נביא דוגמאות לפעילות קהילתית מסביב לפרויקטי תוכנה חופשית כגון הכנסת הפתוחה”, מספר ליאור קפלן, חבר ועד בעמותה ואחד ממארגני הכנס. קפלן, שמפעיל גם את הבלוג תוכנה חופשית בעברית, יישא בכנס את אחת ההרצאות שמכונות הרצאות בזק (הוא ידבר על תוכנה חופשית במערכת החינוך), והוא בטוח שבכנס הנוכחי אפשר לחגוג שנה מוצלחת לקוד הפתוח בישראל. “2010 היא שנה מעולה לקוד הפתוח בישראל ואנחנו רוצים לחשוף את הפעילות לבאי הכנס”, הוא אומר בראיון מיוחד לקראת הכנס מחר.

‫מה היה מיוחד בשנה הזו דווקא שאתה מגדיר אותה כמצוינת לקוד הפתוח בישראל? אלו מחסומים שברתם? אלו מקומות “כבשתם”?

“‫נתחיל מהעדכון האחרון שפורסם בתקשורת והוא העלאת אתר ממשלתי ראשון בקוד פתוח במסגרת ממשל זמין/תהיל”ה. וזהו האתר של השיתוף לציבור. אלו אינם השימושים היחידים בקוד פתוח באתרי הממשלה, אך הראשון של ממשל זמין.‬ במקביל ‫יש עליה משמעותית בסיקור של נושאי תוכנה חופשית בעיתונות בארץ (של פעילות בארץ ובעולם), במהלך אפריל הגענו לפרויקט משותף עם TheMarker שכונה “יוצאים לחופשית בחג החירות: פרויקט התוכנה החופשית של TheMarker IT”. כמו כן מערכת Moodle כובשת את מערכת החינוך. כל האוניברסיטאות נמצאות ברמות שימוש שונות במערכת, המכללות (20+) עברו למערכת גם כן באופן גורף.‬ את המידע הזה גילינו דרך מיפוי שהתחלנו בנושא של תוכנה חופשית במערכת החינוך, והמצב הולך ומשתפר עם כל מיני אימוצים של שימושים חדשים.‬ מול השלטון המקומי יש לנו מספר ערוצים שאני מקווה שיניבו תוצאות בהמשך השנה. ‬‫ובמקביל לאוגוסט פינגווין, אנחנו מתחילים לחשוב על פעילות ליום חופש התוכנה שיחול בספטמבר (השנה זה נופל על יום כיפור, ולכן הפעילות צפויה להתרחש, ככל הנראה, בחול המועד של סוכות)‬”.

למרות ההצלחות היפות, למרות שיתוף הפעולה מצד גוף תקשורת כמו TheMarker, התוצאות בשטח מראות עדיין שבתחום הצרכני הקוד הפתוח נותר בגדר נישה. למה? מדוע אין פריצה קדימה?‬

“אני מוכרח לחלוק עליך בעניין זה.‬קודם כל תחום מערכות ניהול התוכן באמצעות מערכות קוד פתוח פורח מאוד (וורדפרס, דרופל וג’ומלה). יש לא מעט עסקים קטנים שנפתחו סביב המערכות האלה. אפשר לראות רשימה חלקית שאספנו בעמותה. כמו כן, האימוץ של המערכות האלה מתגבר מאוד, לצערי, לא כולם מספרים על איזה מערכות השרתים והאתרים שלהם רצים, ולכן מתקבל רושם שונה מהמצב בפועל.‬ ‫כנ”ל גם בנושא השרתים והתשתיות, הקוד פתוח נמצא כמעט בכל ארגון, אם כי ברמות שונות. החל מרמת השרתים ומערכות ההפעלה, דרך אפליקציות מסוימות ועד שימושים נקודתיים. אבל שוב, לא כל גוף רץ “לספר לחבר’ה” במה הוא משתמש”.

אני לא שואל על השוק הארגוני, שם הלינוקס הוא מבוסס היטב. אני שואל על השוק הצרכני.‬

”עד כמה בולטת העובדה כי קורא הספרים של “סטימצקי” ושותפיה מבוסס למעשה על לינוקס, או שמכשיר ה-SmartBox של אורנג’ מבוסס על קוד פתוח? לפעמים המידע נמצא באותיות הקטנות כי לצרכן אכפת שהמוצר יעבוד ולא בהכרח מה מפעיל אותו”.

‫נתת שתי דוגמאות בהן חברות העדיפו להשתמש בקוד פתוח כדי לחסוך בהוצאות כדי ליצור מוצר שלוקחים עליו כסף טוב.

“קוד פתוח מספק תשתית חזקה לגופים רבים, חלקם גם מצטרפים לקהילה ויודעים לתרום חזרה לפרויקטים שהם מתפרנסים מהם.‬‫ השימוש בקוד פתוח כדי לא “להמציא את הגלגל” או כדי ליהנות מתוכנות נפוצות ויציבות הוא תהליך שחוסך כסף משמעותי. ההחלטה אם “לגלגל” את החיסכון אל הצרכן היא החלטה של כל עסק בנפרד, ואינה קשורה לתוכנה החופשית.‫אפשר גם להסתכל על המצב אחרת – השימוש בתוכנה חופשית מאפשר לחברות (ובעיקר חברות הבזק) לקבל נקודת פתיחה טובה יותר מאחר והן אינן צריכות לפתח הכל בעצמן או לרכוש רישיונות תוכנה”.‬

ומה לגבי אימוץ ישיר בתחום הצרכני, במחשב האישי של כל אחד ואחד? האם אתה מרוצה מהמצב? מה כן היה מרצה אותך, ואיך אפשר לשנות את זה לדעתך?‬

“בתחום הצרכני אנחנו רואים שימוש בלינוקס כמערכת הפעלה בשתי גזרות עיקריות: סלולריים ונטבוקים. גם שוק מחשבי הלוח (טאבלטים) צפוי להיות מבוסס בחלקו על לינוקס לאחר שעוד שחקנים יכנסו לתחום.‬ שוק הדפדפנים מתפתח עם כניסת כרום של גוגל שמבוסס על תוכנה חופשית, ‫וזאת בנוסף לשימוש הנפוץ בפיירפוקס. אישית, אני רואה את המעבר לדפדפנים אלה כנפוץ יותר ויותר, גם למשתמשים של מערכות הפעלה קנייניות.‬ ‫גם הדפדפן של אפל מבוסס על המנוע של פרויקט Webkit שהוא פרויקט קוד פתוח.‬ ‫מבחינה זאת, Webkit היא דוגמה מעניינת איך חברות ענק כמו אפל וגוגל משתפות פעולה באמצעות קוד פתוח”.

אתה מרוצה ממה שמתרחש בתחום הצרכני בישראל? מה השאיפה שלך? אתה חושב שאפשר לחנך “אותנו”?‬

“בתחום הצרכני אשמח לראות יותר קרדיט לקוד פתוח ע”י היצרנים השונים. התבססות על לינוקס בפרויקטים גדולים צריכה להיות נקודת גאווה בשיווק של מוצר כתשתית אמינה.‬ ‫בנושא חינוך הצרכנים – זה מאוד תלוי באופי הצרכן, לא כולם מתעניינים במרכיבים של המוצר, אך עם הפיכת מוצרים רבים למחשבים או מבוססי מחשב (שוק התוכן והטלוויזיות לדוגמה) – תהיה לדעתי חשיבות גדולה לשימוש בקוד פתוח להתבססות שלו על תקנים פתוחים. ‬‫אחרת, הצרכן עלול למצוא את עצמו בתוך מספר גנים נעולים, וכבול לטכנולוגיה של יצרן אחד. פה אני רוצה להדגיש את העקרונות של החופש שבסיס תוכנה חופשית שמתמקדים בזכויות של המשתמש בתוכנה”.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.