הטאבלטים בעמדת המתנה?

יכול להיות שהיה מי שראה לאחרונה את הידיעה על דו"ח IDC הנוגע לשוק הטאבלטים – על ירידה במכירות בשיעור של כ-10% ברבעון השני של 2013 לעומת הראשון, והופתע. עבור רבים יש קשר ישיר, אמיץ ובלתי ניתן להפרדה בין שוק הטאבלטים והטלפונים החכמים. אם כך, איך יכול להיות שיש ירידה במכירות של הלוחות הדקיקים הללו בעלי מערכות ההפעלה השונות? ויותר חשוב, איך זה קורה כל כך מהר יחסית? הרי הטאבלטים הם עדיין 'צעצוע' יחסית טרי, גם בשוק המיחשוב הסופר-קניבליסטי והסופר-משתנה של ימינו.

ובכן, למרות הדמיון, יש הבדלים ברורים בין שוק הטלפונים החכמים לשוק הטאבלטים – ולא רק בגלל שהאחרון צעיר יותר. טאבלטים עדיין נתפסים, ובמידה רבה של צדק, כמוצר מותרות. אפשר בהחלט להסתדר בלעדיהם, במיוחד אם יש ביד גם טלפון חכם שברוב המקרים מריץ את אותה מערכת ההפעלה. זו הסיבה שהכמויות שנמכרות קטנות בהרבה מאלו של הטלפונים החכמים, למרות שעל פניו מדובר באותן שחקניות, אותן מערכות הפעלה, וכפי שראינו בהשקה האחרונה של משפחת ה-Tab 3 של סמסונג (Samsung), במקרים מסוימים אפילו העיצוב דומה לזה של הטלפונים.

אנשים שמוכנים להוציא 3,000 שקלים על סמארטפון חדש מהדור הכי מתקדם – מהשורה הראשונה, לא מוכנים להוציא אפילו 60% מהסכום הזה עבור טאבלט. זה נובע בין היתר מהעובדה שמעמדו בשוק עדיין לא כל כך ברור, והוא נתפס (במקרים רבים) כמכשיר השלישי בחשיבותו אחרי הטלפון והמחשב האישי – מכשיר שחושבים פעמיים ואפילו יותר לפני שרוכשים אותו.

ההבדל השני המשמעותי שבא לידי ביטוי בדו"ח הוא, שבניגוד לשוק הטלפונים, אפל (Apple) שולטת ביד רמה בשוק הטאבלטים. אמנם בטלפונים החכמים סמסונג משיבה לה מלחמה שערה ואף יותר, אבל בתחום הטאבלטים היא לא מצליחה לדגדג את אפל – לא היא ולא אף חברה אחרת. הרוב מעדיפים את ה-iPad, ומכיוון שכבר הרבה זמן לא הושק דגם חדש של הטאבלט הזה, השוק פשוט נמצא בהמתנה.

בכלל, בשוק הטלפונים יש הרבה יותר שחקניות משמעותיות, או לפחות מוכרות היטב, ויש הרבה יותר השפעה של השחקניות הסיניות. גם חברת כמו LG, HTC ועוד, מציעות טלפונים מתקדמים וחזקים בכמויות, אבל בשוק הטאבלטים הן לא ממש קיימות. מי שנמצא שם, הוא בעיקר חברות מיחשוב קלאסיות כמו לנובו (Lenovo), אייסר (Acer) וגם קצת HP, חברות שאולי מציעות מכשירים גם בתחום הטלפונים, אבל לא ממש משפיעות עליו, לפחות בינתיים.

סיבה נוספת לדעתי להאטה בקצב מכירות הטאבלטים (ואולי מדובר רק בהשפעה זמנית), היא הדחיפה החזקה מדי לכיוון טאבלטים עם מסכים קטנים. הסיבה לכך היא, שהמצד השני של הגבול, חברות רבות דוחפות קדימה טלפונים עם מסכים בגודל של 5.5 אינץ' ואף 6 אינץ' ויותר. כשהפער בין הטאבלט לטלפון נהיה כזה קטן, המוטיבציה לרכישת טאבלט יורדת עוד יותר – פשוט קונים פאבלט וזהו.

מפתיעה עוד יותר העובדה, שהירידה הזו מגיעה על רקע המשך הירידה במכירות של מחשבי ה-PC. לא רק שהטאבלטים עשו שמות במכירות של המחשבים הניידים, גם אנשים שמחליטים לא לרכוש טאבלט בינתיים, בכלל לא שוקלים רכישת PC. לי, באופן אישי, קצת קשה להבין את זה. אני לא מבין איך בשוק הארגוני ובשוק הלימודים יש העדפה לטאבלט על פני מחשב אישי – ולו רק בגלל שני גורמים: גודל מסך ומקלדת איכותית. איך אפשר – ובמיוחד מי שעוסק בכתיבה ובהכנת מצגות – להסתפק במסך בגודל של 10 אינץ' ופחות? זה לא נוח, גם אם מחברים לטאבלט מקלדת כזו או אחרת. לא רק אני לא מבין זאת. גם באינטל (Intel) חושבים דומה. שם מעריכים שבסופו של דבר המחשבים ההיברידיים יגברו על הטאבלטים הרגילים. בינתיים זה לא קורה, אבל חזון לעתיד מועד. אולי יודעים שם משהו שאף אחד עוד לא יודע…

 

פורסם לראשונה בערוץ המאמרים של TheNewCom באתר אנשים ומחשבים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *