חמש זה קטן לי

less-thanירדתי. באמת. ירדתי, וזה ממש לא אותו דבר. אני מרגיש לגמרי אחרת. ככה, בבת אחת כמעט, איבדתי 10%, וזה היה ממש קל. לא ממש התאמצתי לעשות את זה. בעצם, אפשר לומר שלא ממש הייתה לי ברירה, וגם המשפט הזה נשמע הרבה יותר גרוע ממה שזה באמת.

לא. זה לא קשר למשקל, גם לא להכנסות שמכאיבות לארנק ויותר למנהל הבנק שלי, ואפילו לא למחשבות על ירידה מהארץ.

זה קשור לזה שעברתי ממכשיר טלפון עם מסך 5.5 אינץ' לאחד עם מסך קטן של 5 אינץ'. כן. 5 אינץ' זה ממש קטן לי. נפרדתי לשלום מה-Note 3 Neo של סמסונג (Samsung) – לדעתי האישית אחד הפאבלטים המוצלחים ביותר בשוק כיום, בטח מבחינת היחס של עלות/תועלת – ועברתי למכשיר עם מסך 5 אינץ' ותשמעו, זה פשוט עולם אחר לגמרי.

זה לא רק שאני מתייחס עכשיו למכשיר החדש הרבה יותר בעדינות, כי אני 'בקושי' מרגיש אותו, גם המשחקים שנהגתי לשחק כבר לא נראים אפילו אותו דבר, וזה כמובן לא קשור לרזולוציה שהיא טובה יותר במכשיר החדש.

זה תחושת השימוש, זו התחושה הזו שכתבתי עליה לא אחת, ואני חושב שרבים מאלו שרגילים לפאבלטים יודעים על מה אני מדבר, שכמה דקות אחרי שמתרגלים לגודל מבינים שאין יותר דרך חזרה. זה כל כך נוח וכל כך מתאים פאבלט, ואין לי ספק שהמכשיר הבא שלי יהיה עם מסך 5.3 ומעלה, לא פחות.

הערה: אין לקחת פוסט זה ברצינות יתר. בשביל זה יש ערוצי טלוויזיה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *