הרפתקאות גיל בנבכי הלינוקס – חלק 2

זהו יום הבוחר

גיל שטיינר חוזר עם החלק השני בסדרת הכתבות שלו והוא עדיין בשלב התהייה התיאורטי בו הוא שואל אם לינוקס זו מערכת הפעלה אחת, למה יש כל כך הרבה הפצות, ואיך יודעים מה הכי טוב למשתמש המסוים?

קודם כל המון תודה על הפרגון, זה בהחלט מעודד לקבל מחמאות, וזה עושה הרבה חשק להמשיך.

אתחיל בתשובה לאחת השאלות שעלו בתגובות: למה לי לינוקס עכשיו?

שתי סיבות: סקרנות גרידא והתחלה של הבאת הסעיף מצד חלונות. אני משתמש בויסטה למעלה משנתיים ובד”כ מרוצה (כן, זאת לא שגיאת כתיב, כתוב כאן בהחלטה ויסטה – Vista). יש לי מחשב נייד חזק למדי ולאחרונה יש לי הרגשה שאסור לי לכבות את המחשב, כי עד שהוא יעלה יגיע כבר סוף היום ואצטרך לכבות אותו שוב. אני אפילו לא בטוח שיש לי תקליטור של מערכת ההפעלה שאוכל להתקין מחדש ובכל מקרה מדובר על חוויה בלתי נעימה בעליל.

זו הסיבה שגרמה לי להחליט לצלול בראש פתוח. נקווה רק שהבריכה לא ריקה…

טוב, עכשיו חוזרים לעניינים ולנושא.

אחד הדברים שאוהדי לינוקס מאד גאים בהם הוא ריבוי ההפצות ואפשרויות הבחירה. עבור הדיוט שמביט מהצד “לינוקס זה לינוקס”, אבל מי שמתעניין יותר מגלה שמות מוזרים כמו אובונטו, דביאן, מנדריבה, סוסה, רדהאט ועוד היד נטויה. ואחרי שעוברים את שלב ההלם הזה, ומי שחשב שהבין מה הוא רוצה בשלב הזה פתאום נתקל פתאום בשאלה לא פחות קשה, ואולי אפילו יותר: “איזו סביבת עבודה תרצה? KDE, Gnome, משהו אחר?”. בראיה של הציבור הרחב זאת לא פחות מאשר טעות אנושה.

רבים וטובים לפני כבר נתנו את הדעת על הבעיה של ריבוי אפשרויות הבחירה. הרבה אפשרויות לא הופכות את האדם למאושר, אלא למבולבל וזה מדעי! קחו לדוגמה את נושא שומר המסך או הטפט של חלונות. כמה מכם רואים את אותם טפטים בסיסיים על המחשבים השונים בהם נתקלתם? נכון, אנשים חוששים אפילו להחליף את הטפט, אלא אם הם נהיו הורים לאחרונה ואז הם “מחויבים” לשים טפט של הצאצאים שלהם. גם זאת לא ממש בחירה לדעתי, אלא הליכה בתלם סטנדרטי אחר. מי שמבין את זה הכי טוב זה “אפל” והם מוכיחים את זה בגדול, ובנוסף לכך הם גם מוכיחים את זה על גבי יוניקס, לא פחות.

ריבוי הפצות הלינוקס מעלה את השאלה האם מדובר במערכת הפעלה אחת או לא. אם זאת אותה מערכת הפעלה למה צריך כל כך הרבה? אם זאת לא אותה מערכת הפעלה איך אפשר לדעת שאני משתמש בגרסה הטובה והמתאימה ביותר? איך אני יודע שלא יפסיקו לתמוך בה? מי בכלל תומך בה?

למרבה המזל יש אנשים שעושים הרבה עבודת שיווק לאחת ההפצות. בעוד שחלק מהאוונגליסטים אומרים את המשפט הריקני: “בלינוקס זה לא היה קורה”, אחרים אומרים: “אין כמו האובונטו שלי”. בטוח שחובבי דביאן, מנדריבה וכו’ יתקוממו נגד הקביעה הזאת, אבל לפחות מישהו בא ואומר מה כדאי לבחור. אז כנראה שמאמצי השיווק עבדו עליי ולכן זאת הפעם השנייה שאני מתקין אובונטו על המחשב שלי.

בפרק הבא אני אדבר על תהליך ההתקנה שהיה בעייתי ומייגע מאד, והיכן יש מקום לשיפור.

בינתיים אתם מוזמנים לחוות דעה ולהשכיל אותי ואת שאר ההדיוטות: למה צריך כל כך הרבה הפצות? מי באמת ההפצה הטובה ביותר למתחילים? נסו לחשוב לא רק על קלות הפעלה בסיסית, אלא שלמות של הפצה מבחינות תכונות ותוכנות, וכן זמינות וקלות התקנה של תוכנות חדשות שאינן כלולות בהפצה הבסיסית.

21 תגובות

  1. זו טעות לראות כל הפצה כישות נפרדת. יותר נכון לראות אותן כעץ: אובונטו, לדוגמה, מבוססת על דביאן, ולכן כל תוכנה המיודעת לדביאן תעבוד גם באובונטו, ובמגבלות מסוימות גם להיפך. לינוקס מינט היא הפצה נחמדה המבוססת על אובונטו, והכלל פועל גם כאן. מנדריבה, לעומת זאת, מבוססת במקורה (בעבר הרחוק…) על רד האט, וחולקת איתה כמה מאפיינים.
    כל אחד יכול לקחת הפצה ולשנות אותה לפי צרכיו, וזה בדיוק היתרון של הקוד הפתוח. נכון שיש כאן מצב של מגוון מוגזם, ואנשים באמת מתבלבלים בגלל כמות האפשרוית העצומה.
    התשובה של קנוניקל למצב הזה היא אובונטו – היא גמישה וניתנת לשינוי וקסטומיזציה כמו כל לינוקס אחר, אבל זה מוחבא ברקע ולא מטריד את המשתמש המתחיל. פשוט מתקינים וזה עובד וזהו.

  2. אני מקווה שהסקירה שלך לא תתמקד בתהליך ההתקנה, אלא בשימוש עצמו במערכת. תהליך ההתקנה הוא בד”כ מסובך יותר, וגם קל יותר לקבל בשבילו עזרה חד־פעמית.

  3. הסיבה לריבוי ההפצות היא שדווקא המשתמשים לא תמיד מרוצים ממה שהפצה אחת עשתה ומעדיפים אחרת.
    למשל משתמש שמעדיף את שולחן העבודה gnome ולא את KDE יבחר הפצה שמומחית בשולחן העבודה הזה, ולהיפך.
    אני משתמש KDE ומנדריבה אדוק, אם היום הייתי נאלץ להשתמש רק בהפצה אחת, אובונטו, הייתי מתבאס, כי אני אוהב את השולחן עבודה הזה מאוד, ולדעתי זה לא פחות חשוב.
    בנוסף, כל הפצה באה עם כלי ניהול משלה, ואני מוצא את מערכת הניהול במנדריבה כהכי בשלה והכי נוחה (וזו דעתי, לא חייבים להסכים).
    מנהל החבילות באמת לא משנה הרבה היום כבר, כולם בערך כבר התיישרו לאותו קו, וזה לא משנה הרבה אם תבחר הפצה מבוססת RPM או הפצה מבוססת DEB.

    לגבי הבחירה,יכול להיות שאתה צודק, אבל מצד שני מי שלא אוהב לבחור, למה שיעבור ללינוקס מלכתחילה? מי שעובר זה בדרך כלל מי שמחפש אלטרנטיבה, מכל סיבה שהיא, ולכן זה שיש לו הרבה אלטרנטיבות רק משמח אותו יותר.

    1. למה לא אובונטו? ההחלטה של גיל לצלול ללינוקס הגיעה לאחר הסקירה שלי למהדורה של האובונטו שמיועדת לנטבוקים.
      רק בעקבות המסקנה שלי שבהחלט מדובר במערכת הפעלה שיכולה להיות שימושית לכולם כיום, הוא החליט להיכנס לנושא באופן רציני ומעמיק יותר עם הגרסה המלאה.
      בכל מקרה, באעקבות התגובה שלך אלי, הנה כפפה נוספת שנזרקת כאן לאוויר העולם:
      אני בשלבים ראשונים של היערכות לבדיקת הפצה פחות ידועה, הרבה פחות נפוצה, ועם שולחן KDE.
      אני אשמח אם מישהו עם ניסיון ב-KDE יציע סקירה של המנדריבה החדשה (יש עברית בסוף או לא?) או כל הפצה אחרת שמבוססת על KDE עם עברית (מתעקש על עברית, אלא אם מדובר בהפצה ממש זניחה שאין לה קהל בארץ).
      זה לא עיתון יש המון מקום לכתיבה כולל תמונות 🙂

      1. הרבה אנשים כאן לא מסכימים איתי, אבל לדעתי אובונטו בעייתית, מחקה מערכות הפעלה אחרות, ובקיצור אני לא סובל אותה.

        פדורה הרבה יותר טובה. כמובן שבגלל שאני אומר את זה כולם יתחילו לכעוס עלי מה פתאום אני כזה אנטי אובונטו, אבל אני אנטי אובונטו מניסיון.
        ניסיתי אותה על מכונה ווירטואלית. פעם ראשונה שהתקנתי ההתקנה נכשלה כי תוכנת ההתקנה לא הצליחה להתקין את grub. בפעם השנייה לא השתמשתי בפריסת המחיצות ברירת המחדל וההתקנה עצמה עברה בשלום, אבל נאוטילוס (סייר הקבצים) השתגע, ומנהל החבילות נתן הודעות שגיאה לא ברורות.
        פעם שלישית זה עבד, אבל מרכז התוכנות זרק הודעות שגיאה מאוד לא ברורות (הוא דיבר על חבילות לא חוקיות, ובפעם האחרונה שבדקתי לא התקנתי שום חבילה שעוברת על שום חוק).

        כמובן בגלל שהדיעה שלי שונה מהדיעה הרווחת בקהילה הרבה כועסים עלי שאני מתנהג ככה, וחושבים שאני משמיץ את אובונטו יתר על המידה.

  4. אישית, אני משתמש באובונטו וטוב לי. היא סיפקה לי את הפשטות בתחילה ועכשיו אני יכול להתאים אותה אישית אלי. אני כרגע מנסה את gnome-shell והוא ממש מגניב 🙂

    באופן מעשי, השוני בין הפצות לינוקס השונות הוא מנהל החבילות. אתה יכול לקחת הפצה מבוססת רדהט כלשהי ולהתקין עליה dpkg (מנהל החבילות של דביאן) ומאותו רגע, למעשה, הפכת את ההפצה שלך להפצה מבוססת דביאן.
    אתה יכול באותה מידה להתקין rpm (מנהל החבילות של רדהט) ולהתקין אותו על דביאן.

    הייתי ממליץ לך להתחיל עם גנום/kde ולראות מה נוח לך יותר. לי יותר נוח גנום.

    בכל מקרה, אשמח לדעת מה היו הבעיות שאיתן נתקלת במהלך ההתקנה.
    אם אתה צריך עזרה אתה מוזמן להיכנס לפורומים של אובונטו ישראל, אין צורך בהרשמה כדי לשאול שאלות.

  5. אף פעם לא הבנתי את הטענה הזו. אנשים מצליחים לבחור רכב, טלוויזיה, סלולרי, יוגורט, לחם, עוגה, קוטג’, גבינות קשות, והרשימה עוד ארוכה, למרות שיש כמות גדולה של יצרנים. אבל כאן אפשרות בחירה היא בעיה ?

  6. מצטרף לדיעה על אובונטו. בגלל שהם חושבים שהיא צריכה להיות ידידותית היא מאוד כבדה עם הרבה אופציות שלא לצורך.
    אני חושב שפדורה שהותקנו בה הדברים הבאים צריכה להיות מושלמת למתחיל

    1) פונטים של מיקרוסופט
    2) דרייבר קניני לכרטיס מסך
    3) קודקים לראות סרטים
    4) פלש וגאווה (לא בפתוח)

    כל השאר בא ביחד עם המערכת ומנגן להפליא. מערכת לא נופלת ומאפשרת לך לעבוד על הדברים שלך בלי שום בעיה

  7. אני באמת לא מבין מה יש לכם נגד אובונטו. המערכת מותקנת אצלי כמערכת הפעלה יחידה (גם בעבודה, גם לבוס בעבודה, גם בבית בHTPC ובמחשב הראשי בבית) ועובדת נפלא.
    אני לא אבוא ואטען שפדורה מגיעה עם מנהל חבילות (rpm) פשוט למדי ואני לא אחזיק זאת כנגד פדורה כי אני לא מכיר את rpm כמו שאני מכיר את dpkg.
    מה שאני כן יכול להגיד הוא ש dpkg הוא מנהל חבילות טוב, כל כך טוב שהוא הציל אותי לא מעט פעמים.

    ול el.il – אין ממש טעם להשמיץ אותך. אם לדעתך פדורה טובה יותר… אז שתהיה טובה יותר.
    אני רק יכול להגיד שמה שתיארת יכול באותה מידה לקרות (וכבר קרה) בפדורה. גראב היא תוכנה די כללית, כמו גם נאוטילוס ואת מנהל החבילות צריך להכיר.

    מה שאני מנסה להגיד הוא שלכל הפצה יש את היתרונות והחסרונות שלה, שכל אחד ישתמש במה שטוב לו.
    אם בכלל, אפשר להציג את הצדדים החיוביים בהפצה שלכם מאשר להציג את הצדדים השליליים של ההפצה השניה.
    מצד אחד, אתם לא מציגים שום יתרון של אף הפצה. להגיד “האחר” הוא לא טוב, לא מציג את “ההפצה” שאתם משתמשים באור חיובי.
    מצד שני, אתם מציגים את כל קהילת התוכנה החופשית באור לא בוגר.

    לחתול, בין אם תבחר הפצה כזו או אחרת – אם תרצה לעבור תוכל, תמיד. כל מה שתצטרך הוא לקחת איתך את תיקיית הבית, שם יושבות כל ההגדרות שקשורות למשתמש שלך, ושם בלבד.

  8. מאיר, בתור אחד שכבר קנה 3 רכבים ומסתכל גם על חברים שלו שעשו דברים דומים אני ממש חייב להגיד שמהניסיון שלי אתה טועה. “מצליח לבחור” במקרה של רכב זה תהליך שמבוסס על המון חששות ואי-ודאות. גם אני וגם חברים שלי ניסינו לעשות סקרים, בדיקות והתייעצויות עם מגוון גדול של “מומחים”. בסופו של דבר רכשנו פוקוס, מאזדה 3 וקורולה. אתה מופתע? מניסיון של המון אנשים בסופו של דבר ידוע שמדובר על 3 רכבים עם יתרונות וחסרונות ידועים וברורים כשמש. במקרה של לינוקס זאת צלילה לתוך הלא נודע, כי מה לעשות, יש לה מעט מאד משתמשים. הצלילה הזאת עלולה לעלות בהרבה מאד זמן ובאובדן של נתונים, לפחות זה החשש.

    אני לא מתגעגע לימים של הסובארו (“עם אחד עם רכב אחד”), אבל פעם באמת לא היה צריך להאמץ בשביל לבחור.

    1. ואפשר לבחור עם אנ־דנ־דינו.

      נראה לי שאתה מקדש את תהליך הבחירה ואת מלחמות ההפצות. בסופו של דבר הפצות לינוקס לא כ”כ שונות האחת ממשנתה.

  9. אבל אין הבדל, בגם במקרים שאתה תיארת, מסתמכים על מידע, המלצות של אחרים, שטיפת מח (שיווק) ובסוף מחליטים החלטה, רק שבמקרה של בחירת הפצה היא פחות משמעותית והרבה יותר קלה לשינוי מאשר רכב.

    עובדה שבחרתם, ואף אחד מכם לא נוסע במשאית או בקורקינט.

  10. מאיר, הטענה שלך נכונה, אבל האנלוגיה – לא.
    המכוניות הללו נחשבות למיינסטרים של המיינסטרים. זה אפילו לא חלונות 7, זה כמו XP. לדברים האלה קוראים באנגלית no brainer. בחירת הפצת לינוקס לדעתי דומה יותר לבחירת מכונית צרפתית או גרמנית: יש איכויות אחרות, אבל יש גם מוקשים בדרך וחשש ממחיר שיבוא בהמשך.
    בתור אחד שכבר עשרות פעמים התקין מערכות הפעלה שונות ומשונות, כולל כל מיני הפצות לינוקס אזוטריות רק בשביל להציץ לחצי שנייה ולהסיר, אני אומר לך חד משמעית: התקנת אובונטו לקחה לי חצי יום. המכונית שמכרתי ביזבזה לי לא יותר משעה, ותהליך המכירה לא הדאיג אותי כמו הנזק המדומיין מהתקנת לינוקס. אבל על זה בפרק הבא…

    1. מכירת המכונית לקחה לך שעה. בסדר (יש לך מכונית פופולרית).

      אנחנו מדברים על

      * קנייה.
      * רכישת כל האביזרים הנלווים לאחר מכן (רדיו, צלון, דיבורית, ועוד)

      אבל הרבה יותר חשוב מזה:
      * נהיגה יום־יומית

  11. אני לא מבין, יש כל כך הרבה “גרסאות” לווינדוס 7, החל מHome Premium ועד לUltimate, אם אנשים באמת מצליחים לבחור איזה גרסא להתקין, אז מה הבעיה לבחור הפצת לינוקס? בסופו של דבר התוכנות והאפשרויות שהוא יקבל בכל הפצה הם אותו הדבר.

  12. התהליך שתארת ברכישת רכב כאן רחוק מאוד מ-no brainer, להפך, מסורבל הרבה יותר מבחירת הפצה.

    משתמשים שמחפשים או מנסים הפצות איזוטריות הם לא בקטגוריה המתוארת כאן אלא די מתקדמים (מתאים יותר לכאלה שמשפצרים בעצמם רכבים), כך שהבחירה של אלו שאמורים “להסתבך” די מצומצמת.

    האנלוגיה עומדת בעינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.