הרפתקאות גיל בנבכי הלינוקס – פרק 1

אובונטו שמובונטו

גיל שטיינר החליט לשלוח את עצמו למסע ראשון בחייו בנבכי הלינוקס או יותר נכון במעמקי האובונטו. הוא גם מתכוון לשתף אתכם בחוויות שלו, אבל גם בתקלות, בבעיות ובמיוחד בתהיות. סדרת כתבות שמתחילה בכלל במעט פילוסופיה הכרחית

לפני מספר שנים ניסיתי להתקין לינוקס. אני אמנם משתמש נאמן של חלונות, ואני חושב שאני נחשב ליקיר מיקרוסופט בזכות העובדה שאני משתמש בעותקים חוקיים של התוכנות שלהם (הי ביל, זה אני).

החוויה הייתה מעניינת אבל בגלל עיקרון ה-95% החלטתי להסיר את מערכת ההפעלה.

בעקבות לחצו של החתול (רק מבחינת כתיבה, אני נשבע שלא שלפתי לעברו של גיל ציפורניים – ח.ט) החלטתי לתת ללינוקס הזדמנות נוספת, ואני אנצל את הבמה הזו שהוא נותן בשביל לשתף את הקוראים הנאמנים בחוויות שלי.

קודם כל גילוי נאות: אני משתמש מתקדם. אני מתכנת במקצוע שלי (נו, טוב, ActionScript, אבל גם זה משהו). אני לא מפחד מקונסולות ושורות פקודה. כשצריך אני משתמש בזה גם בחלונות. אבל אני בהחלט לא בעד שימוש מאסיבי בזה במסגרת העבודה השוטפת. אני בהחלט נהנה מסביבת עבודה גרפית ומצפה לעשות את רוב העבודה הבסיסית דרך העכבר. המטרה שלי היא לראות כמה רחוק אפשר יהיה לקחת מערכת הפעלה חלופית והאם היא יכולה להיות טובה מספיק בשבילי (דגש על “בשבילי”). במסגרת הסדרה הזו אשתדל גם לנסות ולהעריך עד כמה היא תהיה ידידותית גם למשתמש הממוצע. אני גם אפנה לקהילת המפתחים בתקווה לשיפורים שלדעתי יוכלו לחבר יותר משתמשים ללינוקס.

השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא “למה לינוקס?”. למשתמשי לינוקס התשובות ברורות למדי, אבל זה לא כך בשביל המשתמש הממוצע. רוב האנשים אינם שוקלים להחליף את מערכת ההפעלה שלהם, והם בכלל מודעים לאפשרות של אחת כזאת רק כאשר הם קונים את המחשב. מיקרוסופט כמובן מנצלת את העובדה הזאת בשביל לסגור עסקאות עם חברות מחשבים ולהבטיח שרוב הלקוחות יקבלו את מערכת ההפעלה שלהם מותקנת מראש. זאת כבר נקודת נחיתות ללינוקס שנדחקת למקום שני בתחרות שבה יש משמעות רק למקום הראשון.

אבל בואו נניח שלקוח רוצה לבחור את מערכת ההפעלה שתותקן בכונן הקשיח שבמחשב שלו. ההפרש בין מחשב “בתול” ממערכת הפעלה לבין כזה שכבר מותקנת בו חלונות עומד על כמה מאות בודדות של שקלים. להבדיל ממה שחושבים האוונגליסטים של לינוקס זה אינו סכום גבוה מספיק בשביל להזיז את רוב האנשים שצריכים להתגבר על מספר מכשולים: סביבת עבודה חדשה, מערכת הפעלה ללא “אבא” וכמות קטנה בהרבה של אנשים שמכירים ויודעים איך לייעץ בשימוש השוטף. נכון שכמעט אף אחד לא מתקשר לתמיכה הטכנית ברדמונד בשביל לקבל הסבר איך מוחקים קובץ, אבל הידיעה שמאחורי מערכת הפעלה עומד תאגיד מסודר בעל אינטרסים כלכליים דווקא תורם לשקט הנפשי של האנשים בכל הנוגע לאמינות ובטיחות. אני מבקש מהציניקנים להפסיק לצחוק בשלב הזה. אנחנו מדברים על תפישת המציאות ולא על המציאות עצמה.

גם יתרונות טכניים שיש ללינוקס על חלונות לא ישכנעו את רוב האנשים. בשביל זה אנשים קונים מחשבים חזקים מלכתחילה ומצד שני מיקרוסופט עושה עבודה רצינית בשביל להחזיר את השפיות לדרישות המערכת שלה.

נושא האידיאולוגיה לעולם לא יתפוס תאוצה אלא אם תאגיד כמו מיקרוסופט יפגע באנשים בצורה מוחשית וברורה וגם אם זה קורה זה לא מורגש. תראו מה קורה עם גוגל, או פייסבוק והפרטיות שלנו. אנשים יוצאים לרחובות רק בכפרים נידחים בשווייץ, ברוב העולם לא נראה שזה מזיז למישהו.

אני באמת חושב שלינוקס לא תצליח לעשות שינוי משמעותי במובן הזה אצל רוב האוכלוסייה. אם השינוי הזה יקרה זה רק בגלל שבהדרגה יותר ויותר אנשים יתחילו להשתמש בה. אפשר לחשוב על תסריט שלפיו חברה שהיא משמעותית לציבור רחב מאד תעשה מהלך שיעביר את התוכנות שלה ללינוקס, ומשם יכול להיות שלקוחות רבים יהגרו. אפשר לקחת את אפל כמשל ואת ההגירה המוצלחת שהיא עשתה מה-MacOS הקלאסי למודרני.

אבל אני לא כאן בשביל לעשות לקהילה שחור על הלב, אלא לנסות ולראות באמת עד כמה מערכת ההפעלה הזאת טובה ובזה יעסקו הפרקים הבאים. זה הולך להיות מסע מעניין, אני יודע את זה.

ומה אתכם? האם יש טיעונים ששכחתי? דעות אחרות? סיכוי שמישהו יעבור בעקבות הסקירה שלי?

10 תגובות

  1. הגעתי לכאן מתגובה שהשארת ב ynet 🙂

    רציתי לשאול מה הסיבה האמיתית שבגללה החלטת לנסות את לינוקס? ז”א, מה דחף אותך לנסות בסופו של דבר? הכתבה ב ynet או השימוש של גוגל (אנדרויד) וכו’?

    רק להוסיף כמה דברים. בדרך כלל למי שהכי קשה להתרגל ולהתחיל לעבוד עם לינוקס הם המשתמשים המתקדמים, או לפחות אלו שמגדירים את עצמם מתקדמים.
    לא שאני מזלזל במשתמשים “מתקדמים” של חלונות, הבעיה מתחילה מעצם ההרגל שלהם לחלונות ולצורת העבודה בה ומהנסיון שלי לרוב המשתמשים האלו זהו המכשול האמיתי.

    עבור השימוש הפשוט (אינטרנט, מייל או מדיה) לא תהיה לך בעיה, עבור השימוש המורכב יותר הנה כמה עצות לפני שאתה קופץ למים.
    1. תבוא עם ראש כמה שיותר פתוח. זה אולי נשמע ברור מאליו, אבל לינוקס היא לא ווינדוס. לא בצורה שבה מנוהל הזכרון, לא בצורה שבה מנוהלים התהליכים ולא בצורה שאתה “מתקשר” עם המחשב.
    2. תתכונן לקרוא, והרבה. הרגל מגונה של הרבה אנשים בתחום הטכנולוגי הוא לזרוק את חוברת ההפעלה לפח. בלינוקס זה חבל ורק מקשה על העבודה, רק דברים ממש איזוטריים בלינוקס לא מתועדים כמו שצריך, לרוב יש תיעוד שימושי וזמין.
    3. אתה תיתקל בשגיאות, לפעמים כי אתה חושב שהן שגיאות ולפעמים כי הן שגיאות אמיתיות. אל תיבהל ואל תסגור אותן מיד, יש להן משמעות בד”כ יותר מאשר סתם חלון עם איקס אדום.

    בכל מקרה, בהצלחה – אשמח לעקוב ולעזור אם אפשר.

  2. יש הרבה יותר משתמשי לינוקס ממה שאתה חושב: כל מי שמשתמש בטלפונים החדשים של מוטורולה או HTC עובד עם Android, המון מערכות משובצות מחשב, נטבוקים… הרבה אנשים משתמשים בלינוקס בכלל בלי לדעת את זה. בתחום הניידים יש היום יותר משתמשי לינוקס מחלונות (מעט מאוד טלפונים מבוססים על Windows ומיקרוסופט הודיעו על הפסקת יצור של הטלפונים הניידים שלהם).

    המשמעות היא שכאשר המכשירים האלה יתחילו להריץ מעבד תמלילים (וזה רק ענין של זמן) – הם יציעו Open Office והממשק למשתמש (שוב – ברגע שהמכשירים יתקדמו) יהיה מבוסס Gnome או KDE.

    בקיצור – חלונות אכן שולטת וכנראה תמשיך לשלוט בשוק ב PC אבל זה שוק רווי. בתחום הסלולרי שצומח בקצב רצחני אין לה כמעט דריסת רגל.

  3. היי,
    מכתב מעניין וגם התגובות,
    לינוקס מסקרנת בהחלט, רק שזה מעט מורכב לעבור מערכת הפעלה אחרי שכבר מבוססים היטב בווינדוס והמחשב מלא בתוכנות שמשתמשים בהם באופן קבוע.
    אולי זה חלק מהאסטרטגיה של מקרוסופט, ווינדוס ממכרת כמו סיגריות, זה נחמד והכל רק שזה תופס אותך וקשה להשתחרר.
    באופן כללי, ווינדוס לא מייצרת בעיה של ווירוסים למי שיודע מה להוריד ומה לא ואיזה קבצים יהוו false positive וכו’.
    גם מסכים כחולים אפשר לבטל במחיקה והחלפה של דרייבר או התקנה מחודשת של תוכנה,
    יש שלל כלים שעוזרים לגלות איפה הבעיה ולפתור אותה.

    לכן הטיעונים של ווינדוס שהרבה משתמשי לינוקס שולפים, אינם בהכרח מחייבים,
    ישנם הרבה דברים שאפשר לעשות עם ווינדוס ולגלות, רבים עובדים עם ווינדוס ולא עם לינוקס בדסקטופים ורק משום הפשטות שלה.

    בכל אופן נמשיך לעשוב ולשמוע,
    נרשם ל-RSS :).

  4. אני ניסיתי לא מזמן את האובונטו 10.4 והוא ממש נחמד. עובד פיקס כמעט בהכל וכמעט כל הבעיות נפתרו רק:
    יציאת האוזניות בכרטיס קול שלי לא מזוהה (שזה לא רציני. אני יכול לעבור ליציאה הרגילה)
    אין תמיכה במצלמת הרשת שלי (לוג’יטק QUICKCAM PRO 5000).
    למעשה אפשר להגיד שהדבר היחיד שמונע ממני לעבור סופית ללינוקס זה המצלמת רשת חח

  5. בתור מי שמשתמש בלינוקס גם בעבודה וגם בבית כבר כמה שנים, אני כמובן לא מתיימר להיות אובייקטיבי, אבל בכל זאת: ראשית, אני מברך על כל אחד שמוכן לשקול ולבחון. ככל שתגלו אתם, אנשי החלונות, שהשד לא כ”כ נורא, כך תגדל קהילת משתמשי הלינוקס, וכך ייטב לכולנו, כי תחרות אמיתית זה דבר בריא, בלי קשר להעדפות אישיות של כל אחד מאיתנו. כי בסופו של דבר גם משתמשי חלונות ואקספלורר מרוויחים מזה שלינוקס ופיירפוקס נושפים בעורפה של MS.
    מעבר לזה, הכתבה כוללת מספר אי דיוקים ברמת העובדות. הבולט ביותר היה בהצגת לינוקס בתור “מערכת הפעלה ללא אבא”. ובכן, צר לי, אך איני מקבל זאת. מאחורי חלק מההפצות עומדות חברות מסחריות (נובל, רד-האט, קנוניקל), וגם רוב הקוד נכתב ונתרם ע”י תאגידי ענק כמו יב”מ, סאן, אינטל ואחרות, בנוסף ליצרניות ההפצות שהזכרתי לפני רגע. לאגדה האורבנית הזאת, כאילו לינוקס נכתבת ע”י ילדים גיקים מחוצ’קנים, עבור ילדים גיקים מחוצ’קנים – פשוט אין שום אחיזה במציאות.
    בעיניי, בין הסיבות (הטכנולוגיות) היחידות שמונעות כרגע מעבר המוני של אנשים ללינוקס אפשר להזכיר בעיקר את התלות של האנשים באופיס של MS, שהתאימות של אופן-אופיס אליו אינה מושלמת, בלשון המעטה, ועוד קומץ תוכנות כדוגמת פוטושופ, או משחקים. שזאת, כמובן, אינה הבעיה של לינוקס, אלא העובדה שללינוקס אין מספיק נתח שוק (מה שמחזיר אותי לעניין שאיתו פתחתי את דבריי). סוג של ביצה ותרנגולת, ואני כן מאמין שהמצב ילך ויתאזן לטובת לינוקס עם הזמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.