הרפתקאות גיל בנבכי הלינוקס – חלק 3

ייסורי ההתקנה

בחלק השלישי בסדרת הכתבות בסדרת הכתבות שלו הוא סוף סוף עושה את זה: לוקח את התקליטור של אובונטו, מפעיל אותו במצב Live, משתכנע וניגש להתקנה בכונן הקשיח שלו רק כדי לגלות שנו, מאחורי הפינה ממתינים החיים, כמו תמיד

הפרק הקודם עורר לא מעט תגובות, ואני שמח מאד שזה קרה. המטרה היא בפירוש לעורר דו שיח בין אנשי הלינוקס לחלונות ובינם לבין עצמם.

נדמה לי שאפשר ללמוד על אחת מהבעיות של לינוקס מתוך התגובות עצמן. מתברר שיש לא מעט דעות שונות ומשונות לגבי השאלה “של מי הלינוקס יותר טוב?”. (עד כדי עוינות מסוימת כלפי אובונטו? השבוע מישהו הדהים אותי כשהגדיר אותה היישר באוזני המופתעות כחלונות של לינוקס – החתול).

הדבר מזכיר לי במקצת את המפגש הראשון בין חילוני לבין עולם הדת. בדרך כלל מי שיראה לו את השער הוא חב”דניק נמרץ או ברסלבר נלהב. באופן כללי כאשר נושא הדת מול החול יעלה באתר כללי, תמיד יהיה הרושם שאנשים דתיים הם חזית אחת. כאשר מתחילים לצלול פנימה מתחילים לראות עד כמה השוני גדול. כאשר צוללים עוד יותר פנימה אפשר לראות עוינות של ממש. אני לא רומז שבנות “דביאן” אינן רשאיות ללמוד באותה כיתה עם בנות “פדורה”, אבל בפירוש הרגשתי מבולבל.

מאיר טען שאין כאן שום בעיה של בחירה, בדיוק כמו קוטג’ ורכב. אז קודם כל חוץ ממני רוב האנשים די נאמנים למותג ולכן לא בוחרים שבוע אחד בתנובה ואחר בטרה. אגב, אני ממש יוצא דופן בעניין: אני בוגד סדרתי. בכל מקרה מאיר נוטה להתעלם מהעובדה שרוב האנשים אכן בוחרים באותה בחירה בדיוק. הנועזים שבהם מוכנים “להסתכן” ולחזור לחלונות XP, בעוד הרוב “בוחר” במערכת ההפעלה שהגיעה עם המחשב החדש שלו. אני רוצה לראות את הגולש חסר הניסיון במערכות הפעלה מנסה לקבל החלטה על סמך התגובות כאן!

אז כמו שכבר הבנתם בסופו של דבר התקנתי את אובונטו. למה? בגלל החתול וכתבתו על מהדורת הנטבוק. משם בכלל בא הרעיון לסדרה הזו, ואני אמשיך בקו הזה.

את שלב ההתקנה הייתי בעצם מחלק לשני חלקים, שלב ההתקנה הווירטואלית ושלב ההתקנה האמיתית.

אני חייב להצדיע לרעיון של מערכת הפעלה על תקליטור, או בלעז Linux Live. חברים, זה עובד וזה עובד נפלא. היה חשוב לי לראות אילו תוכנות מגיעות עם ההתקנה, עד כמה המערכת קלה לתפעול והאם אני מצליח לגלוש. התשובות לכל השאלות היו חיוביות וזה מה ששכנע אותי להתקין על אמת. זו גם הסיבה שאני אומר שמדובר בחלק הראשון של ההתקנה, וכן, אני יודע, יש כאלה שמעדיפים לעשות את זה בתוך מכונה וירטואלית (אני לדוגמה – החתול מתערב שוב).

כאן התחיל הבלגן.

בשלב הראשון נזכרתי שאני מתקין על מחשב שהוא מחשב העבודה שלי. אתם יכולים להבטיח לי שקט נפשי מכאן ועד להודעה חדשה, אבל אותי זה לא ישכנע. לכן השלב הראשון היה לגבות את קבצי העבודה שלי. אחרי שגיביתי פניתי להתקנה.

ההתקנה פשוטה למדי ולא מבלבלת את המוח יותר מדי. אבל היו מספר נקודות ששוות התעכבות. ראשית שלב בחירת המקלדת קצת הטעה אותי. חשוב לציין שביקשתי התקנה באנגלית מתוך הרגל שבגרסאות החלונות שאינן עולות כמו משכורת שנתית אי אפשר להחליף את השפה. ממילא עברית כשפת ממשק אינה טבעית לי. ההתקנה ממליצה על אנגלית ואף מזהה את המקלדת ככזאת. בלי לחשוב יותר מדי לחצתי על “המשך” ואז נזכרתי שיכול להיות שזאת טעות, כי באותו רגע לא היה לי באמת מושג איך מחליפים את השפה בשלב השימוש השוטף.

ברגע הזה התחיל הקטע המלחיץ. הסמן התחלף לשעון, המסך נשאר על בחירת מקלדת וכפתור “המשך” נוטרל. נשארתי לתהות למה למחשב לוקח כל כך הרבה זמן לטעון את המסך הבא. אחרי כדקה קלטתי שאני שומע קולות טרטור מכונן הגיבוי שלי. אוי לא! השארתי אותו מחובר למחשב ומי יודע אם הטרטור הזה הוא אובונטו שהחליט לחזור לנחלת אבותיו על הכונן החיצוני?! בשלב הזה התחלתי למלמל מילות תפילה, כי ידעתי שניתוק הכונן בשלב הזה עלול לגרום נזק יותר גדול. במילים אחרות נתקעתי בין הפטיש לסדן, וכל מה שנשאר לי היה לקוות לטוב.

סוף בינוני הכל בינוני הגיע המסך הבא שבו התבשרתי שיש מקום להתקין ואף המלצה על נפח ההתקנה הרצוי. תוכנת ההתקנה אפילו אפשרה בחירת גודל המחיצה לשמחתי. בעודי קובע את גודל המחיצה פתאום קלטתי שההמלצה מתייחסת לכונן הגיבוי! תוכנת ההתקנה דילגה לחלוטין על האפשרות להתקין על כונן C! אולי בצדק לשיטתה אבל לא לשיטתי, במיוחד לאור העובדה שהגיבוי שלי קדוש. מיהרתי להפסיק את ההתקנה ולאתחל את המחשב כדי שאוכל להתקין בעוד הכונן מנותק.

כאן המקום להגיד דבר חשוב למפתחים: אי אפשר להפריז בחשיבות ההסבר למשתמש. כאשר המשתמש לוחץ על “המשך” חייבים להגיד לו מה יקרה הלאה. אם לא אומרים לו מה יקרה הלאה, זה רק בגלל שהמסך הבא הולך להיות מסך הסבר שבו יסבירו לו מה יקרה הלאה. לא יכול להיות שיהיה מעבר איטי כל כך בין מסכים ועבודה על הכונן הקשיח בזמן שהמשתמש לא יודע מה בעצם קורה באותו רגע. אני חייב לציין ששמעתי יללת חתול מרוחקת שאמרה לי שייתכן שההתקנה בגרסה החדשה ידידותית בהרבה (יותר, לא בהרבה, עדכון בקרוב – החתול). אשמח לדעת אם זה נכון. בכל מקרה אם זה נכון זה רק בא ללמד כמה מהר דברים מתעדכנים בלינוקס.

בהתקנה החוזרת כבר התעכבתי על תהליך בחירת שפת המקלדת ובחרתי אותו נכון. שוב, כל הכבוד להתקנה החכמה שיודעת לבדוק כמו שצריך האם המקלדת אכן תומכת בעברית. הפעם המערכת גם זיהתה את כונן C בתור האופציה להתקנה. חוכמה קטנה לאור העובדה שניתקתי את כונן הגיבוי מבעוד מועד (יופי גיל, מי חכם של אמא?). בחרתי גודל מחיצה ורצתי עם ההתקנה. לא מדדתי זמנים אבל ההתקנה רצה מהר וחלק. בודאי שיותר מהר מכל התקנת חלונות שאני זוכר.

לסיכום פרק ההתקנה: יש גליצ’ים ומקומות לשיפור, אבל בסך הכל תוכנת ההתקנה על הכיפאק. עם זאת חשוב לדעת שהתקנה של מערכת הפעלה היא לא רק סך כל מסכי ההתקנה, אלא לפעמים טקס שלם וארוך, שרק בסופו מגיעים למצב של מערכת הפעלה מותקנת ומתפקדת.

בפרק הבא אספר על חוויות השימוש הראשוני, מה יש, מה חסר, מה עבד ומה גמגם.

16 תגובות

  1. לדעתי תוכנת ההתקנה של פדורה הרבה יותר נוחה מתוכנת ההתקנה של אובונטו, במקרה דומה לשלך היא מאפשרת לבחור עוד לפני שלב חלוקת המחיצות בכונןכוננים שברצונך להשתמש בהם לתהליך ההתקנה.

    לחתול (זה מבלבל אגב שיש בפלאנט שני “חתול”ים, אחד מכם צריך למצוא כינוי שונה לדעתי) – אשמח אם תנסה את פדורה 13, היא שונה מאובונטו בכל מיני דברים והייתי רוצה לדעת מה אתה חושב עליה (סקירה בסגנון הסקירה שלך על ubuntu netbook תתאים בהחלט). http://fedoraproject.org

    לגיל: אני כבר מחכה לחלק הבא בסדרת הכתבות שלך.

    יש לציין, למתקינים עתידיים: לפני שאתם מתקינים לינוקס, הריצו chkdsk (בעברית בדיקת דיסק) על מחיצת החלונות שאתם מתכוונים להקטין, זה ימנע נזקים רבים. משתמשי חלונות ויסטה ו7, לכם מומלץ גם להריץ defrag על המחיצה שאתם מתכוונים להתקין. מניסיון של הרבה אנשים אי נקיטת הצעדים האלו עלולה לגרום לפגיעה במחיצה ולאובדן מידע.

    1. defrag? לפי תאור ההתקנה הוא בחר במחיקת כל הדיסק. אותו צילום מסך מראה גם שיש שם בדיוק מקום לבחור את הדיסק אליו תותקן המערכת. חוסר האפשרות לבחור דיסק להתקנה בקלות מאוד מפתיע אותי.

      כמוכן יש לציין שניתוק הכונן החיצוני *לפני התחלת החלוקה למחיצות* וכיבוי המכונה לא אמור לגרום שום נזק. אף מחיצה לא הוטענה(?) (mounted) עם אפשרות כתיבה.

      1. אמרתי למתקינים עתידיים. התכוונתי למי שרוצה להתקין ליד חלונות ולא למחוק אותה – שזה בד”כ רוב האנשים שמנסים את לינוקס בפעם הראשונה.

        1. התמונה אכן מהתקנה וירטואלית, וההתקנה בפועל היא אכן על מחשב רגיל, זו התמונה היחידה שמצאנו (כי קצת קשה לתפוס תמונת מסך בזמן התקנה מלאה על כונן מלא…)

    2. אלי מותקנת אצלי באופן וירטואלי פדורה כבר זמן רב. אני משתעשע עכשיו עם מנדריבה, באופן מחוכם ביותר: אני נכנס לחלונות 7 ומראה לכולם את שולחן העבודה של מנדריבה (וירטואלי אבל פתוח על מסך מלא) ומצליח לבלבל את כולם. וד”א, מה שאני לא אוהב במנדריבה זה את ערכת הצבעים של ברירת המחדל. קשה מאוד להבדיל בין החלונות הפתוחים, ואני כמובן עובד עם המון חלונות פתוחים…

  2. בטח שזה אפשרי לצלם תמונת מסך בזמן התקנה על כונן שלם. אפשר לצלם את תמונת המסך תוך כדי התקנה עם הדיסק החי ולהעלות את זה לאיזה אתר שיתוף תמונות בזמן ההתקנה.
    לא שזה קריטי שהצילום הוא ממכונה ווירטואלית, אני אומר את זה סתם לידע כללי.

    אגב, התרגומים לעברית דווקא ממש טובים, חבל להשתמש באנגלית כשאפשר להשתמש בעברית.

  3. לגבי החתול: התחברתי לאינטרנט לראשונה, אם איני טועה, ב-1989, לחברה ירושלמית שאיני זוכר את שמה. השם שבחרתי היה TheCatMan והוא מלווה אותי מאז ועד היום בהרבה מאוד מקומות, ואז, כשהכרתי את פלי (בעלי אנשים ומחשבים) הוא עדיין לא היה אפילו הנמר. אין לי כוונה לשנות את השם שלי 🙂

  4. במהלך ההתקנה של אובונטו יש 8 “מסכים” אם זיכרוני אינו מטעה אותי.
    המסך היחיד שיכול לגרום לך לאיבוד מידע הוא המסך האחרון :
    http://www.debianadmin.com/wp-content/gallery/10-04/9.png
    (האם הפשר להיות יותר מפורט מזה?)
    שלאחריו מתבצעת גם החלוקה למחיצות וגם ההתקנה לדיסק. במסך זה הוא גם מסביר לך בדיוק מה הולך לקרות ומדפיס לך סיכום טקסטואלי של כל ההגדרות שלך. בנוסף, בכל שלב יש לך כפתור “back” כך שהיית יכול לתקן את בחירותיך (את פריסת המקלדת למשל) ללא שום דאגה. לכן, הבהלה שלך לבצע reboot היתה מיותרת.
    אם היית קצת פחות עסוק בבהלתך בניסיון הראשון היית שם לב שאובונטו זיהתה את כל הכוננים (בגלל זה נדלקה נורית הקריאה בכונן הגיבוי שלך) ונותנת לך אפשרות לבחור את הכונן המבוקש להתקנה.

    אל תשים לב לפאנטים לכאן או לשם. גם אני משתמש בדביאן או centos כשצריך להרים משהו מסחרי ואמין , אבל בתור משתמש לינוקס מזה 9 שנים, אומר לך ללא חשש: אובונטו היא בחירה נפלאה למתחילים ולמשתמשים פרטיים והיא היחידה שהצליחה לגרום ל”קרוב לבבות” המוני ללינוקס כמו שאומרים בעולם הדת.

    אז… ברוך הבא לעולם מרתק ובהצלחה.

  5. מצטער לומר זאת אבל הבעיות שלך בהתקנה נובעות בעיקר מחוסר מקצועיות.
    נדמה שזה היה בתגבות במאמר הראשון שלך ששם נאמר שלפי התקנה כדאי לקרוא טוב מדריכים. אם היית טורח לקרא מדריך מעודכן אחד בעיברית או אנגלית אני בטוח שכל התהליך היה הולך בצורה חלקה.
    ההרגל הוינדוסי שבו לא צריך לקרא מדריך לפני התקנה אלא לבצע next, next, next יגרום לכך שבסוף התהליך תכריז שהלינוקס בלתי שמיש.
    מי שרוצהב ללמוד את הלינוקס שהוא ממש לא חלונות כדאי שיקרא לפני שהוא מתחיל לבצע פעולות כל שהן.

    אני מקווה שבשלב הבא לא תנסה להתקין תוכנות על ידי הורדתן מאתרי אינטרנט ונסיון התקנה שלהן, רמז: ככה זה לא עובד בלינוקס.
    אני מקווה שתצליח לשנות את דרכיך כי הן אלו שמפריעות לך.

  6. דב, אם גישתך אומרת שלינוקס היא כת סגורה המיועדת רק לחנונים יודעי-דבר ושרצוי שתישאר כך, אז אין ספק שהגישה שלך גם תצליח בשימור הסטטוס קוו. יתרה מזאת אנשי יוניקס רבים וטובים מתחלחלים מעצם הרעיון של מערכת הפעלה גרפית.

    לעומת זאת אם הכוונה היא לגרום לאנשים להתנסות במערכת הפעלה חדשה, למרות שהם רגילים ללחוץ על NEXT בלי לקרוא, אז מומלץ למפתחים לקרוא את דעתי ואף להתחשב בה.

    1. לא חייבים לקרוא מדריכים אבל כדאי לקרוא בעיון מה שכתוב על המסך.
      התקנת תוכנות זה באמת דבר שמתחילים עשויים להתבלבל בו. כתבתי פוסט בבלוג שלי שמסביר על ניהול חבילות וכל זה (זה אחד מהדברים ששונים בתפיסה בין חלונות ללינוקס ומקשים על המעבר למשתמשים חדשים), אני ממליץ לך לקרוא. זה בד”כ משהו שמומלץ להסביר למי שמנסה לינוקס לראשונה.
      אם אתה רוצה לקרוא, הנה: http://www.doom.co.il/blog/?p=108

  7. לגיל
    פוסט חשוב.
    אכן אנשי הלינוקס לא מבינים שכדאי להסביר עד הסוף. פעם ראשונה שהתקנתי לקח לי 20 דקות והרבה עצבים להבין איפה אני אמור לכתוב את הsudo הזה, לא יכלו לשים שלט קטן, ‘טרמינל’?
    לינוקס זה גם לטמבלים!
    גם אני עברתי וכתבתי פוסט
    http://wp.me/pWYHm-i8

  8. קודם כל מזל טוב גיל 🙂

    אני לא חושב שדב התכוון שאם אין לך מושג, אל תיגש. אבל הצגת כאן שני דברים קצת מנוגדים.
    מצד אחד, חקרת די לעומק (יחסית לאנשים אחרים שאני מכיר) את עניין ההפצות, מה עדיף, מה לא ומה היתרונות.
    מצד שני, לפי מה שכתבת פה, לא קראת אפילו מדריך/הסבר (קצר ככל שיהיה) אחד של איך לינוקס מתנהגת, איך עובדים איתה ומה המשמעות של דברים מרכזיים. (שוב, זה לפי מה שאתה אומר, אין לי דרך לדעת אחרת :))

    אני אתן לך כמה דוגמאות ואנסה להשוות אותן לחלונות.

    נתחיל מאיך שההתקנה עובדת. יש אינספור מדריכים באינטרנט, רשמיים ולא רשמיים. מדריכי טקסט/תמונה ומדריכי וידאו.
    לדוגמה:
    http://www.psychocats.net/ubuntu/installing
    https://help.ubuntu.com/community/GraphicalInstall
    אם היית עובר על המדריכים, הם לא ארוכים ולא צריך להיות מפתח לינוקס כדי להבין אותם, היית רואה שהפירמוט מתבצע רק בסוף ושאתה יכול לבחור על איזה כונן להתקין אותו. יותר מזה, גם אם היית משנה את טבלת המחיצות (Partitions) ומסדר אותה מחדש, שום דבר לא היה קורה אלא רק בסוף ההתקנה. הדבר הכי חשוב הוא, למעשה, שהיית מקבל תמונה כללית של איך ההתקנה מתנהגת.
    המצב שונה מאוד בחלונות שבה אתה קודם כל מפרמט את הכונן ומתקין ורק לאחר מכן מבצע הגדרות. (לפחות ככה זה היה XP, אם אני זוכר נכון ככה זה גם ב7 רק הרבה פחות מסכים ויותר גרפי).

    אני חושב, כמעט בטוח יותר נכון, שיכלת לבחור כונן אחר שאליו תכתוב תוכנית ההתקנה. היית יכול להשאיר את כונן הUSB מחובר ופשוט לבחור כונן אחר בהתקנה. המצב למעשה מאפשר לך להתקין את אובונטו על כונן USB ולהפעיל אותו בכל מחשב אחר. זה כבר לא כל כך רלוונטי כי סיימת את ההתקנה.

    לגבי סידור הכוננים. חלונות היא מערכת ההפעלה היחידה כיום שמשתמשת באותיות לסימון המחיצות (שיטה ארכאית ומיושנת). אני ממליץ לך לקרוא איך כוננים מסודרים בלינוקס. (לא משנה עבור איזו הפצה)
    לדוגמה: http://www.gentoo.org/doc/en/handbook/handbook-x86.xml?part=1&chap=4
    זהו ספרון ההתקנה של ג’נטו אבל הוא מאוד אינפורמטיבי גם בדברים של לינוקס באופן כללי.
    אין צורך שבאמת תבין איך זה עובד, אבל זה רק כדי להסביר “לאן נעלם כונן C:”

    יש את “המדריך של אובונטו” שכרגע זמין רק באנגלית אבל גרסה עברית שלו תהיה זמינה בקרוב.
    http://ubuntu-manual.org/
    הוא מספק מידע על אובונטו וגם לינוקס באופן כללי.

    מה שאני רוצה לומר הוא שההתקנה של אובונטו לא בהכרח מסובכת יותר, אולי שונה בכמה דברים. חשבתי שנתקלת בבעיות מאוד רציניות במהלך ההתקנה, אבל היא עברה לך די חלק מאיך שזה נראה…

    הדבר הכי חשוב שיש לי להגיד. לגבי הפוסט, כמה דברים שנאמרו כאן וכמה דברים לגיל כשתשתמש במערכת. בבקשה, אל תשללו את לינוקס רק כי היא עובדת שונה מחלונות.
    למה אני מתכוון? משפט כמו “לקח לי 20 דקות להבין איפה רושמים sudo” או “לא הבנתי במשך חצי שעה איך מתקינים קודקים” זה לא בדיוק בעיה של לינוקס (לא מתייחס לאף אחד באופן ספציפי, אלא באופן כללי). לגבי פקודות לטרמינל, יש בשביל זה טרמינל. לגבי קודקים, יש חבילות יעודיות לזה (ויש גם הסברים באינטרנט). אלו דברים שצריך ללמוד פעם אחת איך לעשות אותם, לאחר מכן זה זורם.
    לצורך השוואה, כי התסכולים האלו תמיד מגיעים באיזשהו שלב של משתמש חלונות שמנסה את לינוקס. גם בחלונות, בשימוש ראשוני, למישהו יש מושג שקבצים של תוכנה נמצאים ב”Program Files”? או איך מתקינים קודקים?
    תנסו, תקראו, תחפשו ותנסו שוב ורק אז תגידו אם זה נוח יותר או לא, בבקשה.

    1. לאור
      אין לי בעיה עם לינוקס ואני אפילו שמח זה עובד אחרת מחלונות, ההערה שלי היתה לאנשי הלינוקס שכל כך עסוקים במיסיונריות ששכחו לשים שלט קטן, ‘טרמינל’, בדיוק כדי שאני לא אבזבז 20 דקות בשאלה הכי טריוויאלית שיש.

      1. מסכים איתך, לרשום “בטרמינל” זה לא קשה 🙂
        עכשיו כשאני קורא את מה שכתבת, זה היה במדריך? או שלא מצאת את הטרמינל במערכת עצמה?

        בכל מקרה, כמו בכל דבר אחר גם ללינוקס יש שפה משותפת. ישנם מדריכים שמיועדים למשתמשים מתחילים ויש כאלו למשתמשים יותר מתקדמים.
        למשל, ברוב המדריכים שאני מכיר מהוויקי הרשמי של אובונטו – כמעט תמיד רשומה אפילו הדרך “להגיע” אל הטרמינל (Applications… וכו’).
        מאותו רגע שלמדת שדברים מקלידים בטרמינל, אין צורך להזכיר את זה בכל פעם מחדש. למעשה, עכשיו אתה יודע שצירוף של “Run this” ואחריו טקסט צריך להיות בטרמינל.
        זו השפה המשותפת.

        אני יכול למצוא אינספור מקבילות ל”שפה משותפת” בחלונות שאלו פשוט דברים שהתרגלנו אליהם (נניח לרגע שמעולם לא השתמשתי בחלונות).
        מה זה HKLM ואיך מגיעים לשם?
        איך משנים סיומת של קובץ? (במערכת שלא ביטלו בה את התצוגה של הסיומת)
        ושאלת הקוריוז: “איך מתקינים תוכנות דרך ‘הוספה/הסרה של תוכנות”?

        בכל מקרה, כן. כשאתה נכנס לעולם חדש, יש דברים חדשים שצריך להכיר וללמוד.
        דבר אחד אני כן יכול להגיד, למעט התקנה של תוכנות, גנום/KDE חולקות שפה משותפת עם רוב המשתמשים. יש לך Tray/Notifications, כמו כן תוכנת דוא”ל או דפדפן ותפריט שדרכו אתה מפעיל תוכנות ומחפש קבצים.
        כשזה מגיע למשחק ושינויים של הגדרות “עמוקות” יותר, אז כן. צריך להבין את השפה המשותפת הרשומה במדריכים.
        בלינוקס, לדעתי, היתרון הוא שברגע שלמדת את השפה המשותפת הזו – היא שם לתמיד. היא לא תשתנה והיא גורפת לרוב התוכנות שנכתבות ללינוקס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.