ייסורי ההתקנה

בחלק השלישי בסדרת הכתבות בסדרת הכתבות שלו הוא סוף סוף עושה את זה: לוקח את התקליטור של אובונטו, מפעיל אותו במצב Live, משתכנע וניגש להתקנה בכונן הקשיח שלו רק כדי לגלות שנו, מאחורי הפינה ממתינים החיים, כמו תמיד

הפרק הקודם עורר לא מעט תגובות, ואני שמח מאד שזה קרה. המטרה היא בפירוש לעורר דו שיח בין אנשי הלינוקס לחלונות ובינם לבין עצמם.

נדמה לי שאפשר ללמוד על אחת מהבעיות של לינוקס מתוך התגובות עצמן. מתברר שיש לא מעט דעות שונות ומשונות לגבי השאלה "של מי הלינוקס יותר טוב?". (עד כדי עוינות מסוימת כלפי אובונטו? השבוע מישהו הדהים אותי כשהגדיר אותה היישר באוזני המופתעות כחלונות של לינוקס – החתול).

הדבר מזכיר לי במקצת את המפגש הראשון בין חילוני לבין עולם הדת. בדרך כלל מי שיראה לו את השער הוא חב"דניק נמרץ או ברסלבר נלהב. באופן כללי כאשר נושא הדת מול החול יעלה באתר כללי, תמיד יהיה הרושם שאנשים דתיים הם חזית אחת. כאשר מתחילים לצלול פנימה מתחילים לראות עד כמה השוני גדול. כאשר צוללים עוד יותר פנימה אפשר לראות עוינות של ממש. אני לא רומז שבנות "דביאן" אינן רשאיות ללמוד באותה כיתה עם בנות "פדורה", אבל בפירוש הרגשתי מבולבל.

מאיר טען שאין כאן שום בעיה של בחירה, בדיוק כמו קוטג' ורכב. אז קודם כל חוץ ממני רוב האנשים די נאמנים למותג ולכן לא בוחרים שבוע אחד בתנובה ואחר בטרה. אגב, אני ממש יוצא דופן בעניין: אני בוגד סדרתי. בכל מקרה מאיר נוטה להתעלם מהעובדה שרוב האנשים אכן בוחרים באותה בחירה בדיוק. הנועזים שבהם מוכנים "להסתכן" ולחזור לחלונות XP, בעוד הרוב "בוחר" במערכת ההפעלה שהגיעה עם המחשב החדש שלו. אני רוצה לראות את הגולש חסר הניסיון במערכות הפעלה מנסה לקבל החלטה על סמך התגובות כאן!

אז כמו שכבר הבנתם בסופו של דבר התקנתי את אובונטו. למה? בגלל החתול וכתבתו על מהדורת הנטבוק. משם בכלל בא הרעיון לסדרה הזו, ואני אמשיך בקו הזה.

את שלב ההתקנה הייתי בעצם מחלק לשני חלקים, שלב ההתקנה הווירטואלית ושלב ההתקנה האמיתית.

אני חייב להצדיע לרעיון של מערכת הפעלה על תקליטור, או בלעז Linux Live. חברים, זה עובד וזה עובד נפלא. היה חשוב לי לראות אילו תוכנות מגיעות עם ההתקנה, עד כמה המערכת קלה לתפעול והאם אני מצליח לגלוש. התשובות לכל השאלות היו חיוביות וזה מה ששכנע אותי להתקין על אמת. זו גם הסיבה שאני אומר שמדובר בחלק הראשון של ההתקנה, וכן, אני יודע, יש כאלה שמעדיפים לעשות את זה בתוך מכונה וירטואלית (אני לדוגמה – החתול מתערב שוב).

כאן התחיל הבלגן.

בשלב הראשון נזכרתי שאני מתקין על מחשב שהוא מחשב העבודה שלי. אתם יכולים להבטיח לי שקט נפשי מכאן ועד להודעה חדשה, אבל אותי זה לא ישכנע. לכן השלב הראשון היה לגבות את קבצי העבודה שלי. אחרי שגיביתי פניתי להתקנה.

ההתקנה פשוטה למדי ולא מבלבלת את המוח יותר מדי. אבל היו מספר נקודות ששוות התעכבות. ראשית שלב בחירת המקלדת קצת הטעה אותי. חשוב לציין שביקשתי התקנה באנגלית מתוך הרגל שבגרסאות החלונות שאינן עולות כמו משכורת שנתית אי אפשר להחליף את השפה. ממילא עברית כשפת ממשק אינה טבעית לי. ההתקנה ממליצה על אנגלית ואף מזהה את המקלדת ככזאת. בלי לחשוב יותר מדי לחצתי על "המשך" ואז נזכרתי שיכול להיות שזאת טעות, כי באותו רגע לא היה לי באמת מושג איך מחליפים את השפה בשלב השימוש השוטף.

ברגע הזה התחיל הקטע המלחיץ. הסמן התחלף לשעון, המסך נשאר על בחירת מקלדת וכפתור "המשך" נוטרל. נשארתי לתהות למה למחשב לוקח כל כך הרבה זמן לטעון את המסך הבא. אחרי כדקה קלטתי שאני שומע קולות טרטור מכונן הגיבוי שלי. אוי לא! השארתי אותו מחובר למחשב ומי יודע אם הטרטור הזה הוא אובונטו שהחליט לחזור לנחלת אבותיו על הכונן החיצוני?! בשלב הזה התחלתי למלמל מילות תפילה, כי ידעתי שניתוק הכונן בשלב הזה עלול לגרום נזק יותר גדול. במילים אחרות נתקעתי בין הפטיש לסדן, וכל מה שנשאר לי היה לקוות לטוב.

סוף בינוני הכל בינוני הגיע המסך הבא שבו התבשרתי שיש מקום להתקין ואף המלצה על נפח ההתקנה הרצוי. תוכנת ההתקנה אפילו אפשרה בחירת גודל המחיצה לשמחתי. בעודי קובע את גודל המחיצה פתאום קלטתי שההמלצה מתייחסת לכונן הגיבוי! תוכנת ההתקנה דילגה לחלוטין על האפשרות להתקין על כונן C! אולי בצדק לשיטתה אבל לא לשיטתי, במיוחד לאור העובדה שהגיבוי שלי קדוש. מיהרתי להפסיק את ההתקנה ולאתחל את המחשב כדי שאוכל להתקין בעוד הכונן מנותק.

כאן המקום להגיד דבר חשוב למפתחים: אי אפשר להפריז בחשיבות ההסבר למשתמש. כאשר המשתמש לוחץ על "המשך" חייבים להגיד לו מה יקרה הלאה. אם לא אומרים לו מה יקרה הלאה, זה רק בגלל שהמסך הבא הולך להיות מסך הסבר שבו יסבירו לו מה יקרה הלאה. לא יכול להיות שיהיה מעבר איטי כל כך בין מסכים ועבודה על הכונן הקשיח בזמן שהמשתמש לא יודע מה בעצם קורה באותו רגע. אני חייב לציין ששמעתי יללת חתול מרוחקת שאמרה לי שייתכן שההתקנה בגרסה החדשה ידידותית בהרבה (יותר, לא בהרבה, עדכון בקרוב – החתול). אשמח לדעת אם זה נכון. בכל מקרה אם זה נכון זה רק בא ללמד כמה מהר דברים מתעדכנים בלינוקס.

בהתקנה החוזרת כבר התעכבתי על תהליך בחירת שפת המקלדת ובחרתי אותו נכון. שוב, כל הכבוד להתקנה החכמה שיודעת לבדוק כמו שצריך האם המקלדת אכן תומכת בעברית. הפעם המערכת גם זיהתה את כונן C בתור האופציה להתקנה. חוכמה קטנה לאור העובדה שניתקתי את כונן הגיבוי מבעוד מועד (יופי גיל, מי חכם של אמא?). בחרתי גודל מחיצה ורצתי עם ההתקנה. לא מדדתי זמנים אבל ההתקנה רצה מהר וחלק. בודאי שיותר מהר מכל התקנת חלונות שאני זוכר.

לסיכום פרק ההתקנה: יש גליצ'ים ומקומות לשיפור, אבל בסך הכל תוכנת ההתקנה על הכיפאק. עם זאת חשוב לדעת שהתקנה של מערכת הפעלה היא לא רק סך כל מסכי ההתקנה, אלא לפעמים טקס שלם וארוך, שרק בסופו מגיעים למצב של מערכת הפעלה מותקנת ומתפקדת.

בפרק הבא אספר על חוויות השימוש הראשוני, מה יש, מה חסר, מה עבד ומה גמגם.