האינטרנט של הדברים בעיניים של סטיב ויינרייט, Freescale

“האינטרנט של הדברים כבר בהחלט נמצא איתנו. אנרגיה חכמה כבר נמצאת איתנו, בתים חכמים גם הם כבר כאן, מערכות הכוונת תנועה חכמות כבר נמצאות בניסויים נרחבים למדי, וכן מבוצעות בדיקות של מכוניות אוטונומיות בעיקר בתחום של מניעת תאונות. אם אני חושב על דברים אחרים שעומדים להתרחש אז צריך להוסיף את המעקב והטיפול הרפואי. כך שיש כבר מספיק אפליקציות של אינטרנט של הדברים שמתרחשות בפועל”, כך אמר סטיב ויינרייט, מנכ”ל אזור EMEA וסן נשיא למכירות ושיווק בפריסקל (Freescale) בראיון בלעדי שנתן לאנשים ומחשבים.

ויינרייט מתמחה בתחום של האינטרנט של הדברים ומקדם את מכירות המעבדים והמיקרו-בקרים של החברה המיועדים למכשירים משובצים שמגיעים ואמורים להגיע לשוק הזה. את הראיון נתן עת ביקר בארץ בכנס הלקוחות והשותפים העסקיים של הקבוצה שנערך לאחרונה בתל אביב.

כששאלנו אותו מה זה בשבילו אינטרנט של הדברים, הוא הסביר שאי אפשר להסתפק בהגדרה שאומרת בפשטות שמדובר בחיבור של מכונה למכונה. “זה מאוד אישי, ואם תשאל, כל אחד ייתן לך נקודת מבט מעט שונה. עד לאחרונה דובר על תקשורת בין מכונות, וזה בסדר, אבל העובדה שהמכונות יכולות לתקשר אחת עם השנייה, זה לא ממש משנה לאף אחד. מה שעושה את ההבדל הוא היכולת לקבל החלטות. כך שעבורי האינטרנט של הדברים הוא ההרחבה של החיבור [בין המכשירים], שיש דברים שמחוברים אחד לשני ואתה יכול לקבל מידע מהם ולקבל על סמך זה החלטות, וכך להגדיר נתיב פעולה”, הוא הסביר.

הוא גם חושב שחייב יהיה לבוא שינוי מסוים בדרך בה אנחנו פועלים כיום לאסוף אך המידע שמצטבר באינטרנט של הדברים, או החיישנים והמכונות שמייצרים את המידע שנאסף כיום במחסני המידע של החברות לצורך קבלת ההחלטות. “מה שקורה כיום הוא שיש חיישן קטן בקצה הרשת שאוסף פריט מידע מסוים ומשם זה הולך כל הדרך לענן, ועל סמך זה מקבלים החלטה ששולחים אותה לקצה הרשת בחזרה. אבל במציאות יש מספר רב של החלטות שאתה יכול לקבל כבר בקצה הרשת, באמצעות מערך חיישנים ורשת מקומית קטנה”, אמר ויינרייט. “כך אתה מתגבר על זמן האחזור, זה מאוד מהיר ואתה גם מוריד את צפיפות התעבורה ברשת. אם מכניסים לתמונה גם את הביג-דטה, זה יכול אפילו קצת לשגע אם לוקחים בחשבון 50 מיליארד מכשירים מחוברים עד 2020, כשהכל, גם אם לא צריך תמיד, הולך לענן. ניהול הרשתות כדי לנהל את המידע הזה תהיה מטלה עצומה”.

אלו תחומים היו כלולים באינטרנט של הדברים?
“במונחים של מה שניתן לכלול בכך, אז יש אנשים שיכולים להאמין שמדובר בכל דבר שאפשר לדמיין. מה שמושך אותי באופן אישי, מה שאני מאוד מתעניין בו, זה ניהול אנרגיה, עיר חכמה, הרעיון של אנרגיה חכמה, וניהול הבית. אם אני מחובר כאדם לאינטרנט, אז כשאני עוזב את העבודה ונמצא במרחק מסוים מהבית, אז למה שאני לא אשלח הודעה מהמכונית שלי לבית שיפעיל את מיזוג האוויר? זה עבורי תועלת בהיבט של הנוחות, זה תועלת בהיבט של ניהול תפעול המכשירים”.

עוד משהו שכדאי לקרוא >  סטיב בלאם, אוטודסק: "ישראל היא מקום חשוב עבורנו"

וזה באמת יהיה בכל מקום שנדמיין?
“אני חושב שזה יהיה בכל מקום שיהיה בו כסף. אחד התפקידים שלי הוא לאתר רעיונות מעניינים שאפשר לעשות בגלל האינטרנט של הדברים. אבל מה שאני אומר הוא שלאו דווקא בגלל שאני יכול אני גם צריך לעשות. צריכה להיות תועלת מסחרית”.

אחד התחומים החמים והבולטים ביותר ביקום הכללי של האינטרנט של הדברים הוא המכוניות האוטונומיות, וויינרייט מתייחס לתחום הזה כאל היישום המוחלט של האינטרנט של הדברים בדור הנוכחי, וגם כאן הוא מצביע על הערכים הנוספים שניתן להרוויח מכך, שהם עבורו בעצם הסיבה לקידום הנושא.

“המכונית, ואנחנו בפריסקל חזקים בתחום עסקי המכוניות, תהפוך לצומת הכי מורכבת ברשת, אם תרצה. הרבה מאוד חיישנים ומערכת מחשוב מאוד מורכבת”, הוא הסביר. “אם חושים על נהיגה אוטונומית מדובר בחסכון ניכר בהיבט של נפגעים בתאונות דרכים, הפחתה ניכרת בהוצאות הריפוי, הפחתת מספר התאונות, כמובן, וזה נהדר מבחינת האנושות ומבחינה מסחרית מדובר על פחות מתקני בית חולים לטיפול, פחות ביקורים במוסכים כדי לתקן את המכוניות. ואז מכניסים לתמונה גם הכוונה דינמית. אני לא זוכר אם מדובר במילאנו או ברומא, אבל במחקר התברר ש-60% מזמן הנסיעה במרכז העיר מבוזבז על חיפוש מקום חנייה. רק לחשוב שניתן יהיה לשפר זאת באופן דרמטי. אני חושב שקשה אפילו עד להיכן האינטרנט של הדברים יכול להגיע, אבל רק כל עוד יש בכך תועלת מסחרית”.

ומה עם ההיבט של הנהיגה עצמה?
“יש גם את ההיבט של הנהיגה. אני אוהב לנהוג, אבל לא במקומות צפופים ועמוסי פקקים בהם אתה מתקדם חמישה מטרים ועוצר וכך הלאה. אני לא רוצה את זה. המכונות יכולות לעשות את זה יותר טוב ממני. אין צורך בנהיגה אם אין בנהיגה עצמה תוספת ערך כלשהי”.

עד כמה האינטרנט יהיה מרכזי בחיים שלנו?
“האינטרנט יהפוך לחלק מתשתית החיים שלנו. הוא יהיה אפילו במקומות שאנחנו לא מודעים להם. קח למשל את נושא הביטוח שמתקשר למכונית האוטונומית. מכיוון שאפשר לשלב רכיב טלמטיקה במכוניות חברות הביטוח יוכלו להציע ביטוח יומי, כך שאתה תשלם עבור ביטוח רק עבור הימים בהם אתה ממש משתמש במכונית. כמו כן, במקרה של תאונות יהיה קל יותר לשלם מהר את התביעות כי כל המידע מוכן ומזומן לבדיקה מהמכוניות עצמן. כך שלאינטרנט של הדברים יש למעשה שכבות רבות של השפעה ותועלת. יש הרבה תועלת למשתמשים וגם לאלו שמספקים את השירותים הללו”.

ואיפה אתה רואה את פריסקל בהיבט של האינטרנט של הדברים?
“צרכנות, תעשייה, רשת וכלי רכב היו עסקים נפרדים עבור פריסקל, ואנחנו עדיין במידה רבה פועלים בהם באופן ורטיקאלי. מה שמרתק מאוד מבחינתה של פריסקל הוא שהאינטרנט של הדברים פועל בצורה אופקית ואין אף אחד אחר בעסקים שלנו את היכולת הזו לספק את כל הדרך מהחיישנים הקטנים ביותר בקצה הרשת ועד מכונות מרובות מעבדים ב-64 ביט שפועלות כמעבדי יישומים או תקשורת בתשתית הענן, ועד למידע המוצג בפני מקבלי ההחלטות. זהו מיקום ייחודי ו זה מקצה לקצה, ובהיבט מסוים, זה רק הרחבה של מה שאנחנו כבר עוסקים בו, משהו שמחבר בצורה אופקית את הדברים הללו. זה כמו מתנה עבור פריסקל”.

עוד משהו שכדאי לקרוא >  אינטל מעבדת דרך חדשה

האם אנחנו צפויים לראות שינוי בכל מה שקשור לרשתות המחשוב?
“זה מאוד מעניין כי עסקי הרשת שלנו במשך זמן רב היו בתשתיות אלחוטיות וברשתות ארגוניות, וחברות בעידן התעשייתי והצרכני לא ממש עסקו ברשתות. אבל כיום הרבה יותר אנשים מביעים התעניינות ברשת כי אתה זקוק לשערים ולדרכים ליצירת ממשק עם הרשת, ועכשיו זה גם הרבה יותר מבוזר מאשר אי פעם. באופן כללי יש שינוי. חלק מה-IT כיום הוא למעשה טיפול מסוים ברשתות וזה פותח את הדלת לארכיטקטורות מעבדים חדשות בשטח שפעם היה נשלט על ידי חברה אחת בלבד”.

אתה חושב ש-ARM תוכל לתת תחרות לאינטל גם בשוק השרתים?
“יש אתגר בעתיד. אני חושב שחלק מיישומי ה-IT שהיו שייכים באופן בלעדי למעבדי x86 ייפתחו לפלטפורמות אחרות. אני חושב שזה ישתנה ולו רק בגלל שיש כיום כל כך הרבה אפליקציות. יהיה מעניין. אני חושב שיהיו הרבה הזדמנויות. זה יהיה מעניין כי יהיו הרבה תרחישים חדשים בתשתית, במחשוב ובתקשורת בשנים הקרובות”.

בדרך כלל שאומרים אינטרנט של הדברים מתייחסים לתחום הצרכני. איך זה יבוא לידי ביטוי בתחום התעשייה?
“האינטרנט של הדברים יכול להציע רבות גם מבחינה תעשייתית, ובמיוחד באוטומציה של מפעלים. תהליך המזעור של המעבדים ושל המיקרו בקרים אומר שכיום ניתן להצמיד אותם ישירות למכונות, והם יכולים לאסוף את הנתונים ישירות מהמכונות ומדובר לדוגמה ברעידות ובטמפרטורה. הם מעבירים את הנתונים למרכז בו ניתן להשוות אותם לנתונים שוטפים וכך ניתן למטב את המכונה ואת המפעל כולו תוך כדי עבודה ובאופן כמעט מיידי. תחשוב כמה כסף זה יכול לחסוך”.

ומה עם אבטחת הרשת?
“אחד התחומים בהם פריסקל משקיעה רבות זה האבטחה. הציבור יקבל את האינטרנט של הדברים והוא יהיה באמת בשימוש רק אם הוא ירגיש שהמידע מאובטח. כך שאנחנו משלבים במעבדים ובבקרים שלנו גם יכולות אבטחה רבות. זהו נושא חשוב מאוד, ומדובר בשכבה נוספת ונפרדת. התרומה שלנו היא ברמת ההתקן, בסיליקון עצמו”.

אחד ההיבטים של הפעילות של פריסקל בתחום האינטרנט של הדברים בא לידי ביטוי בהקמת קבוצת עבודה בשם Thread שמטרתה לקבוע תקנון שיאפשר לחבר התקנים שונים ומגוונים בבית החכם. יחד עם פריסקל חברות בקבוצה גם ARM, סמסונג (Samsung), נסט (Nest) ואחרות. המטרה היא ליצור ממשק אלחוטי משותף שדורש אנרגיה נמוכה במיוחד, המבוסס על פרוטוקול פתוח מאובטח וידידותי למשתמש שגם יעזור להביא מוצרים מתאימים במהירות לשוק.

 

הראיון המלא. פורסם במקור בפורטל של אנשים ומחשבים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.