X2 Pro - הטלפון היוקרתי של Relame

שוק הטלפונים הישראלי הוא (די) משעמם – וזה לא ממש עומד להשתנות

בסיפור הזה אין באמת אשמים, והוא גם לא בא לחפש כאלה. זה סוג של מצב שכנראה לא ישתנה אף פעם. הוא נובע מכך שאנחנו גרים במדינה קטנה יחסית, שגם אם תגדל תישאר קטנה. זה גם נובע מכך שעברית זו שפה מסובכת ותישאר כזו עבור העמים הכותבים משמאל לימין, וזה עוד לפני שמכניסים לתמונה את העובדה שיש יותר ערבים על פני כדור הארץ מאשר עברים – וגם אם מנסים להסתיר את זה בססמאות, זה משהו שיושב טוב טוב בראש של הרבה מאוד יצרניות גדולות ברחבי הגלובוס שלא נדבר על הקטנות.

ואם אתם חושבים שזה מסוג הדברים שפסו מהעולם, תראו את מלחמת הסחר האמריקאית סינית שבהיבט הטכנולוגי שלה אפשר לומר שוואווי (Huawei) הונחה על הגרדום ולו רק לראווה כדי להראות מי כאן הבוס, מי כאן שולט, ואם זה ככה למה להסתבך אם אפשר פשוט לא לדבר, ואיך זה שחברות סיניות אחרות פשוט מורידות את הראש ומקוות שזה יקרה רק לוואווי? אבל זה באמת נושא לדיון אחר.

הכותרת אומרת את הכל אני חושב. לאחרונה יותר ויותר פעמים כשפונים אלי חברים, מכרים, בני משפחה וכדומה כדי להתייעץ לגבי רכישת טלפון הרשימה שלהם מכילה שם של חברה אחת במקרה הרע, שתיים במקרה הטוב, ואלו אותן יצרניות שחוזרות שוב ועוד שוב, ויש לי הרגשה שאתם יודעים בדיוק על איזו שתי חברות אני מדבר. במקרה של חברה בודדת יש עוד אחת, זה ששם מותג המחשבים שלה נגזר מזן של תפוחים.

קצת הגזמתי, לא?

אז זהו שלא.

כן נכון, יש פה כמה וכמה חברות שמוכרות באופן רשמי, כיבואניות שמקפידות להביא משהו אם לא הכל, וכן אתם יכולים לומר שיש יבואנים פרטיים שמביאים כמעט הכל, אבל זה קצת רחוק מדי מהכל ומבחינתי אין הבדל בין חנות פרטית שמייבאת על הזמנה לבד בחנות סינית.

אולי זה יתעורר גם אצלכם אם תביטו לרגע על העשירייה המובילה של שוק הטלפונים הגלובלי לפי חברת מחקרי השוק קאונטרפוינט (Counterpoint).

סמסונג (Samsung) מביאה את כל מה שזז, כמעט, בתוך שרשרת המכירות שלה, אבל כבר במקום השני, גלינג, יש בעיה מקומית. וואווי ממשיכה למכור כמות אדירה של טלפונים ברחבי אסיה, אבל בישראל, בגלל אדון מר נשיא דונאלד טראמפ, לא ברור מה תהיה הרלוונטיות שלה, ולא רק בישראל כמובן, בלי Google Inside. נכון, ממש לא באשמתה. אבל זה כבר יושב להרבה מאוד אנשים בראש. אי אפשר לנער את זה כזבוב טורדני שבסוף ימצא את מותו במחיאת כף. וגם וואווי לא מביאה לשוק שלנו את מותג המשנה Honor למרות שלאירופה הוא כן מגיע.

אפל (Apple) זה אפל. מי שמחפש מכשיר שוק ביניים לא חושב עליה אלא אם הוא מחפש טלפון שכבר יחסית מיושן. בחלק העליון של השוק אולי יש כאלה שמכניסים לתמונה את מכשירי הדגל של יצרניות האנדרואיד המובילות, אבל הם מעטים. שאומי (Xiaomi) שבמקום החמישי פועלת היטב בישראל עם כל המותגים שלה, ובלי לבדוק את נתונים הסודיים משום מה של IDC וגרטנר (Gartner), אני די בטוח שהיא כבר במקום השני אחרי סמסונג במכירות טלפונים בארץ הקודש. החברה אמנם סבלה לאחרונה קצת מירידה ברמה הגלובלית, אבל היא ממשיכה להפציץ בטלפונים שבדרך כלל נותנים תמורה נאה לכסף.

הכי מעניינות בחוץ

והנה הגעתי לעיקר. אופו (Oppo) שבמקום הרביעי, ויוו (Vivo) שבשישי ורילמי (Relame) שבשביעי – שהאחרונה היא בעצם חברת בת של אופו שמיועדת בעיקר לשוק ההודי, אבל חרגה משם. שלוש החברות הללו הן בעצם תחת כנפיה של חברת החזקות אחת, BBK, כמו גם כמובן וואן פלוס (OnePlus) שעם מספר הדגמים המועט מוכרת מבחינתה טוב, אבל רחוק מאוד מהשפעה אמיתית על השוק הגלובלי.

להוציא וואן פלוס, כל האחרות לא מגיעות לארץ באופן רשמי, וכנראה שגם לא יגיעו. ולמה הן העיקר? כי מדובר כנראה בחברות שמביאות חדשנות לשוק עוד לפני הגדולות, גם מבחינת עיצוב ואפילו טכנולוגיות, ובדרך כלל במחירים קצת נוחים יותר, למרות שגם להן יש מכשירי דגל יקרים מדי.

ומיד אחריהן מוטורולה (Motorola) שהיא בעצם לנובו (Lenovo). למה אין מוטורולה בארץ שאהבה מאוד את המותג שיכול להצליח לדעתי לחזור לגדולתו בישראל גם בדור הנוכחי, במיוחד באמצע שוק הביניים ומטה? אני לא מומחה לענייני משפטים, חוזים וכדומה, אבל אני יודע שהסיבוך שהיה כאן כנראה לא ייפתר כל כך מהר.

LG יש בארץ, אבל היא לא מלקקת דבש למרות שזה היה פעם אחד המותגים החזקים ביותר, ואם אתם עוקבים אחרי השוק אתם כנראה יודעים למה, במיוחד אם אתם מנויים לפורומים שעוסקים בעניינים הללו. ואז יש חברה שקוראים לה טקנו (Tecno) שאני נשבע שלא הכרתי עד לפני זמן קצר. מתברר שזו חברה שמבוססת בהונג קונג שמוכרת לשוק הביניים באסיה וזה הספיק לה ברבעון האחרון כדי להיכנס לרשימה.

מה עוד יש ומה עוד אין?

הרוב המכריע,אם לא המוחלט כמעט, של החברות הקטנות לא מגיעות כמובן לישראל. היחידה ברמה הזו, כלומר יצרנית שנמצאת מחוץ לעשירייה, היא HMD Global עם המותג נוקיה (Nokia) המפורסם שלה. יש לו יבואן רשמי, אבל לא הוא ולא HMD לא מספיק משקיעים בקידום של המותג – שלי באופן אישי יש מעט טעם של אכזבה ממנו. ציפיתי ליותר, ולא לחידוש שוב ושוב של טלפונים ישנים.

מותגים אחרים קטנים כמו יומידיגי (Umidigi) ודוג'י (Doogee) וגם אוקיטל (Oukitel) ואלפון (Elephone)לא מנסים בכלל כי הם מוכרים מעט גם בסין, אבל זה יכול להיות קצת חבל כי רוב החברות הללו מציעות בפועל מכשירים שמגיעים עם אנדרואיד נקי שאין להם שום בעיה עם עברית – וגם במקרה שלהן מדובר בדרך כלל במכשירים יחסית זולים שיכולים לספק פתרון עבור החלק הגדול של המשתמשים בשוק המקומי.

עכשיו אתם מבינים למה קצת משעמם לי?

2 תגובות

  1. כתבה כלכלית נטו. עברית גרועה. וחייב להכניסה בזלזול את טראמפ. זה מספחק להבין מי הכותב

  2. מסכים, אבך מה שקרה ששיומי/רדמי כבר הפכו להיות כל כך זולים בדגמי הכניסה (למי שלא מחפש מעבד פצצה משחקים, ובעיקר מצלם ביום חתולים) אז אתה יכול להשיג מכשיר די טוב באיזה חמש מאות ש"ח. והעברית די טובה, אז אין כבר צורך אמיתי בשביל גג איזה חמישים ש"ח הבדל להביא מכשירים של חברות קטנות. וביננו כל עןד יש מקלדת צד ג' מתפקדת היטב בעברית, מי צריך "גיור" של הצלמיות/תפריטים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *