SSD, ‘מחייה המתים’ של המחשב שלכם

הרגע הזה תמיד מגיע בסופו של דבר. כל משתמש מרגיש יום אחד שזהו זה, המחשב שלו ישן, והוא מתחיל לקרטע. השאלה המיידית שעולה לאחר מכן היא מה לעשות עם המחשב: להחליף אותו לחלוטין, שאלה שחשובה מאוד במקרה של מחשב נייד שעבור רבים הוא מעין קופסה שחורה, או לשדרג, כשבדרך כלל שאלת השדרוג עולה כשמטפלים במחשבים שולחניים שאותם ניתן לשדרג יחסית בקלות, לפחות בהשוואה למול האחים הניידים

ברבים מהמקרים, לאחר שעושים מעט עבודה של השוואת מחירים, ההחלטה מוכרעת בסופו של דבר לטובת שדרוג. אבל אז עולה שאלה חדשה, והיא מה הכי חשוב לשדרג במחשב, איזה שדרוג נבצע בו כדי שבאמת נהיה מרוצים. זו כמובן מאוד חשוב, והיא חשובה עוד יותר עבור ארגונים וחברות שצריכים לעיתים לטפל בבת אחת במספר לא קטן של מחשבים, אבל הם קשורים למסגרות ומגבלות תקציביות.

אז מהניסיון שלי עזבו אתכם משדרוג זיכרון, מעבד או לוח אם. השדרוג המומלץ לדעתי , עבור מי שהמחשב שלו מצויד במחבר SATA 2 או SATA 3, ולרובכם בטוח שיש, הוא החלפת הכונן הקשיח המכני הישן בכונן SSD עליו מתקינים את מערכת ההפעלה והתוכנות. העלות של כונן SSD בנפח של 128 ג’יגה-בייט עומדת כיום על בין 300 עד 500 ₪, והמבחר גדול. הוא מעניק, אין דרך אחרת לומר זאת, חיים חדשים למחשב. אתם תרגישו מיד בשיפור ניכר בביצועים. ברוב המקרים גם תוכלו בקלות לשדרג את מערכת ההפעלה כך שתרוץ על ה-SSD ללא כל מאמץ.

ההחלפה הפיזית פשוטה למדי. כונני ה-SSD הנוכחיים מגיעים במארז סטנדרטי של 2.5 אינץ’ לכן קל מאוד להחליפם במחשבים ניידים, ובמחשבים נייחים צריך מתאם פשוט, אם בכלל. חלק מהיצרנים אף מספקים תוכנה להעתקת המידע מהכונן הישן לחדש.

ומה עם הנתונים שיוצרים וצוברים בזמן העבודה עם המחשב? אני בטוח שיש חלק מכם שאומרים עכשיו ש-128 ג’יגה-בייט זה לא מספיק. ובכן, את הדטה שלכם, כולל תמונות, שירים וסרטים, שמרו בכונן קשיח רגיל פנימי או חיצוני. בשביל זה לא צריך כונן SSD. אפשר אפילו להפוך את הכוננים שמוציאים מהמחשבים הישנים לכוננים חיצוניים עם חיבור USB בעזרת מארזים שעלותם קטנה יחסית. וחוץ מזה, בעידן של מחשוב ענן, עם כל כך הרבה אפשרויות לשמירת קבצים בשירותי אחסון חינמיים, אפשר אפילו לוותר על כונן נוסף.

לסיום תרשו לי לספק עוד המלצה אחת, והיא למי שמשתמש ב-VMware. במקום לקנות עוד ועוד זיכרון פנימי כדי לשפר ביצועים תוכלו להתקין גם את המכונות הוירטואליות שלכם על כונני SSD. אתם תראו מייד שאתם כבר לא צריכים כלל הרבה זיכרון. המכונה תרוץ באופן חלק לחלוטין.

הכותב הוא מנהל ה-IT של קבוצת ‘The People, אנשים ומחשבים’

עוד משהו שכדאי לקרוא >  הרפתקאות גיל בנבכי הלינוקס – פרק 5

4 תגובות

    1. בסביבת עבודה של מכונות וירטואליות אתה פותח ‘מחשבים’ בזיכרון של המחשב. במקום שיפעלו בזיכרון אפשר לקבוע שיפעלו מהכונן. במכני זה מאוד מאט את העבודה. ב-SSD, בגלל מהירות העבודה שקרובה יותר למהירות העבודה של זיכרון מאשר למהירות העבודה של כונן פיזי, זה עובד מספיק טוב כך שלא צריך להוסיף זיכרון לשרת כדי להוסיף עוד מכונות וירטואליות שיפעלו בקצב עבודה סביר.

  1. זה עוד החלק שהבנתי. אתה מציג את השימוש בזה כאילו זה משהו יומיומי אצל המשתמש הממוצע. יש לזה שימוש אמיתי, או סתם בשביל להריץ אובונטו בלי לעשות הפעלה מחדש?

    1. ברור שיש לזה שימוש אמיתי
      השרת של האתר שלך, לדוגמה, מתארח במחשב וירטואלי שמקבל משאבים חלקיים משרת ראשי: קצת כוח עיבוד, קצת זיכרון, קצת מקום בכונן הקשיח.
      הוא לא פועל במחשב פיזי משל עצמו.
      ככל שאתה מקבל יותר משאבים, כך הוא פועל מהר יותר.
      ככל שהבסיס מהיר יותר, כוננים בעיקר, כך האתר שלך פועל מהר יותר.
      ומה עם אחסון בענן? גם במקרה הזה אתה למעשה שומר את הנתונים של בכונן וירטואלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.