בעולם הקולנוע, כך מספרים, אומרים מפיקי הסרטים המושקעים לעמיתיהם שמה שמעניין אותם בשורה התחתונה זה לא הביקורות בעיתונות ובאינטרנט, אלא הכסף שמגיע לבנק – וזאב רווח שזוכה כיום, אולי, להכרה גדולה מתמיד בפועלו בבידור הישראלי, יכול לספר לכולם על תקופת הסרטים המשמעותית שלו בה העיתונאים שחטו והקהל בתגובה הגיע לקולנוע לאכול הרבה בורקס.
אבל מה הקשר בין סרטים לבין מחשבים? הקשר הוא התפוח של אפל (Apple). אם תבדקו היטב את מה שקרה בתריסר החודשים האחרונים בתחום עולם הצרכנות הדיגיטלי, יתברר לכם שהחברה של סטיב ג'ובס הצליחה למצב את עצמה בשנה האחרונה, אולי יותר מתמיד, כאחת שנמצאת כמעט לחלוטין מעל לכל ביקורת, כזו שכל החברות האחרות יכולות להביט לכיוון שלה, לקנא ולשאול את עצמן למה דווקא היא נתפסת בגדר הציבור כזו שיודעת למכור לו את מה שהיא רוצה, ואיך שהיא רוצה, וגם אם הוא לא ממש זקוק לו.
למעשה היו שני מקרים בהם היה אפשר לבחון את מעמדה של אפל השנה, ובשני המקרים היא יצאה כשידה על העליונה.
המקרה הראשון הוא 'פשוט' יחסית – דחיפת עוד מוצר לשוק תוך יצירת ציפיות אדירות לפני, ובסופו של דבר הצלחה רבה גם אם המבקרים הרבים לא ממש מבינים מה צריכים אותו. ה-iPad גרר אחריו בסערה את העולם והפך עד מהרה לסמל אפילו יותר מחפיץ (גאדג'ט) שלא נאמר מחשב, ובמיוחד במקומותינו. ה-iPad יצר מעמד חדש של מחשוב, מעין משהו שנמצא בין Netbook לטאבלט רגיל ולטלפון מגודל. הקהל, ולא רק הציבור האמריקאי שבעצם מספק לאפל את הרוב המכריע של המכירות שלה, הצביע ברגליים, בידיים, בכיסים ובתיקים. עד עכשיו נמכרו למעלה מ-3.5 מליון יחידות ברחבי העולם, כשברחבי ארץ הקודש עדיין ממשיכים להתכתש מסביבו. זה התחיל עם כך שאסרו את ייבואו האישי לארץ, זה המשיך עם הברחות קלות שהוכיחו שמדובר בסמל סטאטוס חדש (כן, בר רפאלי) וזה נגמר בריב מתוקשר היטב בין רשת באג שהחליטה, עכשיו שכבר מותר, להתחיל לייבא ולמכור את דגמי ה-iPad עוד לפני ש-iDigital, הנציגה הרשמית של מוצרי אפל בארץ, תעשה זאת בעצמה.
אחזור ל-iPad עצמו בעוד כמה שורות, ובינתיים אתייחס למקרה השני, ההשקה של ה-iPhone 4. אין כל ספק שבאפל עשו טעות קשה בתכנון של ה-iPhone 4 בכל מה שקשור לשילוב האנטנה במכשיר, ולפתע נראה היה שהמבקרים חיכו רק לזה, לנפילה המשמעותית הראשונה של אפל בכל מה שקשור למכשיר הסלולארי שלה. מסיבת העיתונאים הגאוותנית של סטיב ג'ובס בנושא סיפקה עוד תחמושת לאלו שלא ממש אוהבים את אפל, אבל בסופו של דבר הכלבים נבחו והשיירה עברה: אפל ממשיכה למכור את ה-iPhone 4 בכמויות משמעותיות מבלי שלמעשה תיקנה עדיין את התקלה אלא רק חילקה מזור פשוט שאפילו לא מקשה במיוחד על חשבון הבנק שלה. גם במקרה הזה המעריצים אוכלים את הבורקס בשמחה.
החגיגה הגדולה עם iPad
חזרנו ל-iPad. השאלה הגדולה שנשאלה במשך החודשים האחרונים הייתה מי בדיוק צריך מכשיר כזה? אז אני לא ממש יודע, אבל הנה בא עוד אחד, ואפילו הרבה אחדים. כל יצרנית רוצה היום להגיע לשוק עם לוח ממוחשב משלה, בגדלים שנעים בין 5 ל-10 אינץ', ולא מדובר רק ביצרניות מחשבים מובהקות כמו HP, דל (Dell), אסוס (Asus) ואחרות אלא גם בשחקניות שמוכרות דווקא משוק הטלפונים הסלולאריים – והחגיגה של מערכות ההפעלה רבה מתמיד: אולי חלק גדול מהלוחות שיגיעו לשוק יהיו מבוססים על חלונות 7, אבל במקביל HP תשלח לשוק את ה-WebOS מבית פאלם (Palm) אותה רכשה לאחרונה, גוגל (Google) תגיע לשוק עם לוח מבוסס Chrome OS ועד אז נראה כנראה כמה לוחות שמבוססים דווקא על אנדרואיד (Android) או גרסה כזו או אחרת של לינוקס, כמו למשל ה-MeeGo מבית נוקיה (Nokia) ואינטל (Intel) שתותקן, כמובן, בלוח שנוקיה רוצה להציע לשוק.
אם כך החודשים בין ראש השנה היהודי לזה שנובע מספירת הגויים יהיו עמוסים בהשקות של לוחות, אבל הראשונה שכבר יוצאת לשוק עם מתחרה ל-iPad היא טושיבה (Toshiba) שהשיקה את ה-Libretto W100, מחשב כפול מסכי 7 אינץ' שמבוסס על פלטפורמת ה-Courier אותה המציאה מיקרוסופט (Microsoft) ונטשה בינתיים. המחיר מתחיל ב-1,100 דולרים, בערך פי 2.5 מהמחיר של ה-iPad, אבל זה מחשב שמגיע עם מעבד וזיכרון חזרים בהרבה ממה שיש ל-iPad להציע, והוא גם מגיע עם חלונות 7 כך שתוכנות בהחלט לא חסרות עבורו.
ומה עם המיני מחשבים, הנטבוקים שהיו מלכי הסיכום של העונה שעברה? ההיצע שלהם ממשיך להיות אדיר, אבל קצב המכירות התמתן בהרבה ועבר למספרים רגילים יחסית שמראים שההתלהבות המטורפת כבר עברה – מעכשיו זו עוד קטגוריית מחשבים שלוקחים בחשבון בעת רכישה. הם איבדו את סמל הסטטוס, את הייחודיות, לטובת ה-iPad וחבריו/מתחריו הקרבים והולכים, והתגובה של השוק בהתאם.
והעיקר שתהיה לכולנו שנה טובה.
2 תגובות