2010 מבחינת שוק החומרה הייתה מעין שנת הכנה לקרב הגדול שעומד להתרחש ב-2011 – קרב הטאבלטים. אם למישהו זה מזכיר את קרב הנטבוקים שהתרחש עד לתחילת השנה הנוכחית, אז יכול להיות שהוא צודק, אבל הפעם הקרב עומד להיות הרבה יותר מסעיר מאי פעם: זה לא רק מגוון החברות שישתתפו בתחרות על לב ציבור הרוכשים, הפעם, להבדיל ממה שקרה בשוק הנטבוקים, תהיה תחרות עזה גם בתחום החומרה והתוכנה שנמצאים בליבת המכשירים הללו.
הרי עם כל הרעש מסביב לטאבלטים, לשוק הגיע באופן משמעותי רק טאבלט אחד והוא כמובן ה-iPad שמכר, לפי ההערכות, כ-14.5 מליון יחידות. המתחרה היחיד, אולי, היה ה-Galaxy Tab של סמסנוג (Samsung) שהושק בנובמבר ומכר כימליון יחידות. עוד חברת הגיעו לשוק עם מוצרים בתחום הזה, ה-Folio 100 של טושיבה (Toshiba) הוא אחד מאלה והוא אמור להגיע לארץ בכל יום ממש, אבל הן לא ממש השפיעו על השוק.
אז למה ב-2011 כן תהיה מהומה רבה במגזר השוק הזה? אם בנטבוקים לקח זמן מסוים לכל היצרניות להבין שמדובר במחשב שהוא להיט מכירתי, המכירות של ה-iPad שכנעו את כל היצרניות המסורתיות, והרבה מעבר לכך, שצריך להגיב מייד, באופן יחסי כמובן. כל החברות כמעט עסוקות במטרה להגיע לתערוכת CES עם ההצעות שלהן ולהתחיל למכור כמה שיותר מהר.
אבל ההבדל הגדול לעומת הנטבוקים הוא המגוון של ההיצע המשוער, הן מבחינת החומרה והן מבחינת התוכנה. אם בתחום הנטבוקים שלטה אינטל לחלוטין עם מעבד האטום (Atom) שלה, מכיוון שהיא הכתיבה יחד עם מיקרוסופט (Microsoft) את השוק הזה, במקרה של הטאבלטים היא דווקא נמצאת בבעיה: רוב הטאבלטים שכבר הוצגו עד היום מגיעים שבקרבם מערכות-על-שבב (SoC) שמבוססות על ארכיטקטורות של ARM דווקא, וכמובן שה-A4 של ה-iPad הוא ההוכחה הטובה מכולם שזה מעבד טוב ליצרניות, והתגובה שלהן בהתאם.
רק לאחרונה הכריז פול אוטוליני, מנכ"ל אינטל (Intel), שלא פחות מ-35 מחשבי טאבלט מבוססי מעבדי אטום יגיעו לשוק, ממגוון של יצרניות ועם, שימו לב, מגוון של מערכות הפעלה. אם כמו במקרה של הנטבוקים רוב המכירות של המחשבים הניידים יתרכזו פתאום בתחום הטאבלטים, אינטל נמצאת במלחמה על ההכנסות שלה בשנתיים הקרובות. חשוב לה מאוד כבר עכשיו להראות שהאטום שלה טוב ומתאים לעוד מערכות הפעלה מעבר לחלונות.
אז מעבר למגוון החומרה, שמגיע גם לתחום שבבי התצוגה שישולבו בטאבלטים אבל מדובר כבר בפרטים טכניים מדי, צפויה גם תחרות עזה בתחום מערכות ההפעלה של הטאבלטים. אפל כמובן תמשיך עם ה-iOS המוצלח שלה, אבל בדיוק כמו במקרה של הטלפונים החכמים, מכשירים עם אנדרואיד (Android), מערכת ההפעלה מבית גוגל (Google), יתחילו במהירות לסגור את הפער בעיקר לאחר שיבוצעו ההתאמות הנדרשות לתפקוד מלא ומסודר בטאבלטים. ומעבר לפינה מחכה גם מיקרוסופט שתנסה בכל זאת להשתלב בשוק הזה עם השקה מוקדמת מהמתוכנן של חלונות 8; ויש גם את MeeGo, מערכת ההפעלה של אינטל ונוקיה (Nokia) שהבדיקות הראשונות שלה מראות שמדובר במערכת ידידותית ביותר; ו-RIM בכלל מציעה את הטאבלטים שלה עם מערכת הפעלה קניינית משלה (שתישאר נישה), וכמובן HP מנסה לדחוף את webOS קדימה לאחר הרכישה של פאלם. המגוון עצום, והבחירה לא קלה.
עוד דבר, שאולי קצת מפתיע במחשבה ראשונה אבל די מובן אם חושבים על כך שוב, הוא שהטאבלטים יוכיחו את עצמם כשוק ורטיקאלי. במגוון עיסוקים ועבודות יתברר מהר מאוד שטאבלט הוא פתרון טוב יותר מכל סוג אחר של מחשב. רופאים, שמאים, מהנדסי שטח וכדומה יעדיפו אולי להסתובב עם טאבלט ביד, ותוכנה מתאימה, במהלך יום העבודה השוטף, כשהם על הרגליים. ולמה זה בכל זאת לא מפתיע? כי בשביל זה המציאו את מחשבי הלוח המקוריים, אלה עם המסך המסתובב, כדי לאפשר לאלו שצריכים מחשב בשטח להשתמש עם מסך מגע (וחרט) בתוכנות שהם צריכים כדי להעביר את הנתונים שהם צריכים. אבל אם המחשבים הללו שוקלים בערך 1.5 עד 3 ק"ג במקרה של מסך בגודל של 10 אינץ', הטאבלטים החדשים שוקלים רק כמה מאות גרמים, וכמובן מגיבים למגע הרבה יותר טוב.
כך שלא מפתיע לגלות בין היצרניות הרבות של הטאבלטים גם כמה מאוד לא שגרתיות בתחום הזה: אוויה (Avaya) כבר השיקה טאבלט ייעודי (ומבוסס על אטום דווקא) עם מערכת ההפעלה אנדרואיד שמיועד לפתרונות התקשורת שלה. סיסקו (Cicso) השיקה בארצות הברית טאבלט לצרכים שלה. בין היצרנות שמציעות ערכות שבבים ניתן למצוא חברות שעוסקות בדרך כלל בתחום הטלפוניה, כמו ברודקום (Broadcom) ואחרות.
אז כן, ב-2011 החגיגה מתחילה, והיא תתחיל כנראה יחסית מוקדם, אבל היא תוכל לצאת לדרך רק בזכות ההכנות הרבות שבוצעו במהלך 2010 מאחורי הכלים. ולשאלה האם הטאבלטים הם הנטבוקים הבאים. אז מבחינות רבות כן, בוודאי מבחינה אופנתית, וכן מכירות הנטבוקים הולכות להוריד פרופיל בצורה משמעותית, אבל דווקא לטאבלט, כך נראה פתאום, יש סיכוי להפוך משהו שיישאר יותר זמן בסביבה וישמש אותנו במקומות שאולי אפילו לא חשבנו עליהם.
פוסט זה פורסם לראשונה במגזין Information World של אנשים וממחשבים