מודעה שהגיעה לתיבת הדואר שלי, ממשרד יחסי ציבור כלשהו שמקדם חברה לדיור מוגן כלשהי במרכז הארץ, הצליחה להפתיע אותי במקצת: היא מספרת שמי שמצטרף כדייר לפרויקט מקבל מתנה, עם החתימה, מכשיר iPad.
לרגע לא ידעתי אם לשיר הללויה או לחשוב שמשהו בסיפור הזה לא כל כך מוצא חן בעיני, מנקודת מבט של משתמש טכנולוגי שמגדיר את עצמו בשקט כמתקדם (יהללך זר, ולא, פיך).
מה לא מוצא חן בעיני? אני לא משתמש ב-iPad,ולא משנה מה הסיבות במלואן, אבל קצת מרגיז אותי שכל כך מהר הוא הגיע למעמד שבו הוא פשוט משהו שכל כך קל לחלק כמתנה. אם להגזים אלפי הגזמות, זה כמו בסופר: על קנייה ב-150 ש"ח מקבלים בקבוק שתייה. בעצם, במחשבה שנייה, אם בודקים את יחס ההחזר על הקנייה, אולי המתנה של הסופר כדאית יותר, אז אולי לא הגזמתי.
אני, כטכנולוג, אוהב חידושים ומכשירים פורצי דרך, וגם אם מחשב הלוח תמיד היה בסביבה אבל לא תפס עד הסחרור המוצלח של מר ג'ובס, אין ספק שבתפיסה יש הצלחה והבנה של דעת הקהל. אבל ברגע שזה כבר הופך למוצר צרכני מהשורה, זה מאבד את הקסם, ואחרי שהקסם נעלם כבר צריך לבדוק מה יש שם באמת.
אז באמת נחמד שרוצים לקרב את דור גיל הזהב לעולם שהם פסחו עליו, או לא הספיקו לקלוט אותו, אבל מסך 10 אינץ'? גם הרבה מאוד צעירים לא מסתדרים איתו… למעשה מהבחינה הזו עדיף היה לשים בחדרים מחשב נייח עם מסך גדול.
אז מה בעצם רוצים להשיג כאן? רוצים להפוך את האנשים היקרים האלה לטכנולוגים שנותנים לאצבעות ללכת במקומם? גם אם זה נשמע ציני, האמת היא שאת בעלי המקום זה לא ממש מעניין. הם רוצים למכור יחידות דיור, וה-iPad זה וואו כזה, אז למה לא לנצל אותו כדי לסגור עסקה? כך בעצם מזילים, מלשון זילות, את המכשיר הזה.
ושלא תעלה לרגע המחשבה בלב מי מכם שאיני מעודד את האפשרות ללמד את בני הדור המבוגר יותר את עולם המחשוב. ההפך. הורי כבר אינם צעירים ולאחרונה הם נהנים מאוד מהשימוש באינטרנט לאחר שנים שהם לא ידעו ולא רצו לדעת מה זה. שכנתי משתמשת במחשב כדי לשוחח עם נכדיה ושאר משפחתה שנמצאת בחו"ל. היא יודעת להפעיל את תוכנת השיחה הוויזואלית, ללחוץ על השם ולדבר. זהו פחות או יותר אבל נהנית מכל רגע. אבל iPad… באמת!
מסכימה… מה הקשר בין דירה לאייפד? שיציעו כורסה אורטופדית נוחה, או אם כבר, מוצר טכנולוגי שיתאים יותר לקהל היעד.