לכאורה שום דבר מיוחד בתמונה לעיל: לוח זמנים של קו אוטובוס. הנה, אפשר אפילו לראות שמדובר באוטובוס של חברת 'קווים' מספר 641 שנמצא בדרך לנתניה, ואפשר לראות מהן ארבע התחנות הבאות בהן הוא עוצר – קו מאסף – וכמה זמן ייקח לו להגיע אליהן, ומה המרחק שלו מהן באופן יחסי. אלמנטרי. ווטסון.
אלמנטרי? ברור מאליו? בדיוק כמו שיש חיבור ל-WiFi באוטובוס וגם שקעי USB להטענה?
תרשו לי להביא את הציטוט הבא:
ככל שמדברים על ישראל כארץ חדשנית מבחינת פיתוח טכנולוגי, דווקא בתחום האימוץ של הטכנולוגיות היא בפיגור בכמה וכמה תחומים.
הדובר הוא סטיב בלאם, סגן נשיא בכיר למכירות ושירותים גלובליים באוטודסק (Autodesk), המיוצגת בארץ בידי תים, שביקר לאחרונה בארץ לצורך הקמת פורום חדש לקידום שימוש במתודת ה-BIM בענף הבנייה, עוד ענף שמבחינה טכנולוגית נמצא הרחק מאחור לעומת מדינות מפותחות אחרות (את הראיון המלא אתו תוכלו למצוא כאן).
כמו שאתם יודעים בדיוק כמוני, שום דבר בתחום הטכנולוגי הציבורי הוא למעשה לא ברור מאליו, ולראות את מסך התקדמות הנסיעה הזה – שרגילים לראות בכל מטוס – ממוקם מאחורי הדלת האחורית של האוטובוס, כך שהיושבים מאחור לא יצטרכו להביט הרחק קדימה כדי לדעת מהי התחנה הבאה, די מחמם את הלב. לפחות את שלי. הנה, עוד משהו קטן שיש בעולם המודרני ומגיע גם אלינו.
ומעבר לכך, ואתם יכולים לגרד בראש ולתהות לעצכם אם הכל בסדר אצלי, המסך הזה גם מייצג את כל מה שיפה בטכנולוגיה: גיוס של מערך נתונים כדי להביא מידע לציבור ולהועיל לו, ומקביל, כאפקט משנה, גם מורידים כמה שאלות מיותרות מהנהג.
טכנולוגיה בעיקר צריכה לעזור לאנשים הכי לא טכנולוגיים בעולם, ורוב הנוסעים באוטובוס הזה אפילו לא חשבו על טכנולוגיה כשהם בדקו מה מצב הנסיעה. כשזה ככה היא עושה את תפקידה היטב, ואל לנו לקבל את זה כלאחר יד.
נסעתי באוטובוס הזה בדיוק לפני כמה שבועות ופחות או יותר חשבתי את אותו הדבר לגבי המסך הזה!