מישהו יכול להבין את סיבוב הפרסה של הנשיא דונאלד טרמפ בנוגע ל-ZTE? יכול להיות שהוא נבהל? יכול להיות שהוא לא העריך נכון את עוצמת ההשפעה שתהיה לחרם הרכיבים על הפעילות העסקית של ZTE? יכול להיות שברגע שהוא הבין עד כמה תגובת השרשרת חזקה, עם רעש ססמי שמגיע עד טייוון הקרובה/רחוקה, הוא אמר לעצמו עצור רגע, תחשוב שוב? ואולי זו הייתה ההבנה שאם זה ימשיך ככה מי שיפסיד הרבה כסף, לא פחות מ-ZTE, זה חברות אמריקאיות?
יכול להיות שכל הדברים למעלה נכונים, יכול להיות שלא. אבל יכול להיות גם שהוא הבין שכמו שהוא תוקע לסינים אצבע משולשת לעין, ככה סין יכולה די בקלות לתקוע אצבע משולשת לכלכלה האמריקאית.
תחשבו שניה מה יקרה אם ממשלת סין תורה לפוקסקון (Foxconn) להפסיק לייצר ולהפסיק לספק חלקים לאפל (Apple) תוך שהיא מבטיחה לה פיצוי כספי שיכסה על ההכנסות שתפסיד? גם אם אפל תמצא פתרון יחסית מהר זה יוביל לבוקה ומבלוקה מטורפת שתפגע באפל, וגם בספקיות שלה, וגם באחד הסמלים הכי אמריקאים שיש.
אבל זה התרחיש הנורא. יש תרחיש הרבה יותר הגיוני. טראמפ, אחרי שנעזר במשרד המסחר כדי להוריד את ZTE על ברכיה, רוצה להראות שהוא אפילו יותר גדול מגדול. הנה הוא השליט הטוב, אחרי שהעניש הוא גם יודע להיות נדיב: הנה, הייתם ילדים רעים, עשיתם משהו שאני לא מרשה לכם, אבל אני מוכן לסלוח כי אני טוב. רק אל תשכחו שאני יכול להיות רגע בכל רגע חזרה.
מה שבטוח הוא שעוד לפני שאכן ZTE תזכה לחנינה נשיאותית, טראמפ יצטרך להתמודד, בדרכו שלו, עם אנשי משרד המסחר ועם כמה וכמה חברי סנאט וקונגרס שמאוד לא יאהבו את הזגזוג הזה.
לפחות עד הפעם הבאה.
קרדיט תמונה: Pixabay