פייג' וברין מקימי גוגל יורדים מכסא הניהול

ברין ופייג’ מציגים: לדעת מתי בדיוק צריך לרדת מהרכבת המהירה של גוגל

אומרים שסופה של דרך היא תמיד התחלתה של דרך חדשה. במקרה של לארי פייג’ וסרגיי ברין, שלומר עליהם אנשי גוגל (Google) זה סוג של אנדרסטייטמנט, זה נכון אבל לא ממש. השניים אמנם הודיעו שהם יורדים מכיסאות הניהול של אלפאבית (Alphabet), חברת האם המאומצת של גוגל הבת, ושסונדאר פיצ’אי ישמש מעתה כמנכ”ל שתי החברות, אבל הם לא ממש הולכים לגמרי הביתה – הם ימשיכו לכהן במועצת המנהלים של החברה, וגם הכריזו כי “נמשיך לדבר עם סונדאר כדבר שבשגרה, במיוחד על נושאים שאנחנו מלאי תשוקה אליהם”. אם תרצו סוג של להיות בלי אבל להרגיש בהחלט עם.

אבל הדבר שמנקר לי יותר מראש במחשבה, מרגע קריאת הידיעה, זה שהם הולכים הביתה ממש בזמן. אוטוטו הסנטורים וחברי הקונגרס יחליטו שהם סובבו את מארק צוקרברג ואת פייסבוק (Facebook) מספיק זמן על האש, והם מוכנים לגשת לעוד מנה עיקרית שכרגע רק מתחממת על אש קטנה בצד. זה אולי לא יקרה מחר ובעצם גם לא ממש מחרתיים, אבל, ללא שום צל ספק, לאור האווירה בארצות הברית והאצבעות המאשימות שמונפות במקום לייקים, חקירה נגד גוגל בהחלט יכולה להיות הכותרת המרכזית של השנה הבאה. זה לא שברין את פייג’ לא יצטרכו להגיע לשולחן להעיד, אבל הם כבר לא יהיו במרכז העשייה הנוכחית, הם כבר לא יהיו יותר בכותרות היום יומיות בהקשר של היצירה הקונגלומרטית שלהם.

וגוגל כיום היא לא סתם קונגלומרט, היא תמנון שאין פינה טכנולוגית שאין לו עמה מגע, היא עושה הרבה דברים לטובת עולם המחשוב – לדוגמה, קשה לדעת איפה היה מחשוב הענן בלי התרומה הענקית של גוגל לתחום – אבל מצד שני מפשיטה כמעט בכוח את כל המשתמשים בשירותיה מכל בדל של פרטיות אם הם באמת רוצים להשתמש בה, וזה עוד כשהרשת החברתית עם הפלוס הפכה לאחר הכישלונות המהדהדים שלה. תארו לכם זה היה מצליח, תארו לכם שהיה לה גם את הכוח של רשת כדוגמת פייסבוק בידיים – יש קצת הרגשה של צמרמורת?

יכול להיות שהשניים באמת האמינו במוטו Don’t be Evil, שהוטמע בקוד ההתנהגות של גוגל כמעט מייד לאחר הקמתה, וגם הופיע ב-IPO שלה ב-2004, אבל עם הזמן ועם הצמיחה של החברה, הוא הפך בעיקר לכלי ניגוח כנגד החברה שמהותה העיקרית הפכה ל-“אפשר לעשות כאן הרבה כסף”. בסופו של דבר המוטו הזה, כמעין סמל ראשוני לשינוי שיקרה עכשיו, הוסר מהקוד בשנה שעברה, כשלחברת האם אלפאבית הוצמד המוטו Do the Right Thing – ברור שהדבר הנכון לטובת גוגל, למישהו בכלל יש איזשהו צל של ספק?

מי חשב שגוגל תהיה כזו?

קשה לי להאמין שהשניים, כשהם יצאו לדרך, חשבו שמנוע החיפוש שלהם יהפוך למנוע החיפוש שאין לו מתחרים. קשה לי להאמין שהם בכלל חשבו מעבר למנוע חיפוש. הם בטח לא ציפו שתהיה להם חברה שמתעסקת כמעט בכל דבר שיש בו נשמה דיגיטלית, כולל חומרה, ואפילו רובוטים ומשחקים שמוזרמים באמצעות הרשת. קשה להאמין שהם חשבו יהיה להם כל כך הרבה כסף מפרסום במנוע החיפוש כך שהם יוכלו להשקיע בכמות אדירה של פרויקטים שרובם המכריע לא מצליח, והם נסגרים מדי פעם בפרץ ניקיון אביב או משהו דומה לכך – כשמדי פעם סגירה כזו או אחרת גם מתסכלת ומרגיזה את המשתמשים.

עוד משהו שכדאי לקרוא >  אליוט הורוביץ, MongoDB: "ה-SQL לא מתאים לעידן המודרני"

אבל כמובן שאי אפשר לקחת מהם את ההישגים שלהם. מעבר למנוע החיפוש, מעבר ליכולת שלהם להתבסס עליו כדי לבנות מערכת פרסום שאי אפשר להתחרות בה, מעבר לכך שהם עזרו לבנות אקו סיסטם בו לא מעט אנשים מרוויחים מהידע שלהם ב-SEO, מעבר לכך שיש לא מעט אנשים בעולם שמתפרנסים לא רע ממודעות גוגל באתרים שלהם, הם בטח לא חשבו שהם ישלטו בשוק מערכות ההפעלה הניידות עם משהו שקוראים לו אנדרואיד (Android), הם בטח לא חשבו שיהיה להם דפדפן בשם Chrome (כרום) שיחסל סופית את Internet Explorere (אינטרנט אקספלורר) ויחליף אתו מקומות כשיהיה לדפדפן ששולט בשוק ביד רמה, והם בטח לא חשבו שיום אחד הם ישלמו כסף ליצרנית טלפונים כדי להפוך את גוגל שלהם גם לסוג של יצרנית חומרה.

הם בטח לא חשבו שיום אחד ותיקי מיקרוסופט יסתכלו לעברם ואל מה שקורה מסביבם ויגידו לעצמם, ודי בצדק לדעתי, “זה פשוט לא הוגן, לנו קרעו את הצורה על הרבה פחות”.

משאירים גוגל שאינה חפה מבעיות

אז אם הם כן הולכים הביתה לחלוטין, או בכל זאת נשארים בסביבה למקרה הצורך, שמם של ברין ופייג’ ללא ספק נרשם בהיסטוריה. ההשפעה שלהם על החיים שלנו ביום יום ברבעון הראשון של המאה ה-21 בלתי ניתנת לערעור. אין ספק שבלעדיהם העולם לא היה מתנהג, נוהג ואפילו מדבר כפי שזה קורה היום. הם ניצלו את הכסף שהרוויחו ממנוע החיפוש שלהם כדי להגיע למקומות שהם לא חשבו עליהם לפני, ואולי גם אף אחד אחר, וגם אם הם רשמו כישלונות לא מעטים לאורך הדרך, הם זכו לכמה הישגים שמאירים את הכל ובצדק.

לצערי גם אי אפשר לקחת להם את העובדה שיותר מפעם אחת החברה שלהם נקלעה לכותרות באופן לא ממש מתקבל על הדעת בגלל בעיות של הטרדות מיניות (תזכורות: 1, 2), יחסי מרות, וגם התנגדות מרה לאקטיביזם של העובדים לצורך התארגנות. אלו הן נקודות אפלות שכנראה בעולם תקין היו מורידות להם הרבה מאוד נקודות מהאשראי, וגם כסף מהכיס.

אני אתגעגע? לא ממש. גוגל/אלפבית או אלפבית/גוגל לא הולכים לשום מקום, בדיוק כמו שחברות אחרות איבדו את הכוכבים שלהן ונשארו בחיים, וזה בעולם הדיגיטלי שגם ככה בכל רגע נתון יכול לצוץ מישהו חדש. הם לפחות פרשו, או פרשו למחצה, בשיאם – וזה הישג בפני עצמו.

עדכון של טור שפורסם במקור בפורטל ה-IT של באנשים ומחשבים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.