בשם האי גודל וכרטיס הזיכרון – תחזירו לי אותם

בשנתיים האחרונות שתי מגמות הולכות וצוברות תאוצה בשוק הטלפונים. האחת היא הסרת האפשרות להרחבת הזיכרון ממכשירים רבים, והאחרת היא הגדלת המכשירים לממדים מוגזמים לעיתים, כאלו ששימוש בהם ביד אחת דורש מאמץ, ולעיתים זה פשוט גורם לוותר על הזכות הבסיסית זו ומחייב שימוש בשתי ידיים. לא צריך אפילו ללכת רחוק מדי: בעוד יומיים סמסונג (Samsung) משיקה את טלפוני ה-Galaxy S23, שהם גם כאלה וכם כאלה.

שתי המגמות הללו מיותרות בהחלט. אתחיל דווקא בשני, הגדלת המכשירים.

קודם כל אספר שאין לי בעיה עם מכשיר גדול, כלומר, יש לי, אך הבעיה היא ברגע שאין חלופה. כיום, כאמור, כמעט ולא תוכלו למצוא מכשירים עם מסכים שאינם גדולים מאוד. ואם כבר מצאתם מכשיר 'קטן' – מוזר להגיד זאת אבל מכשיר 'קטן' היום נחשב גם מכשיר עם מסך 6.1 אינץ', גודל שפעם נחשב אפילו ענק – רוב הסיכויים שהוא פשרות רבות ואינו קרוב למפרט של מכשירי הדגל היקרים. אז תאמרו – נו ברור, הרי כדי שיהיה אפשר ליצור מכשיר דגל עם מפרט חזק הוא בטח חייב להיות גדול, לא?  

אז התשובה היא – לא. הוא לא חייב. קחו לדוגמה את ה-Zenfone 9 של אסוס (Asus). לעומת מכשיריה של סמסונג, המוזכרים לעיל, המפרט שלו הוא של מכשיר דגל, אולי פרט לטעינה אלחוטית, אבל הוא קטן יחסית עם מסך 5.92 אינץ'. הוא אחד ממספר סופר מצומצם של מכשירים שמוכיחים שוב שהגודל, במקרה הזה, לא קובע. ולא, זו לא פרסומת לאסוס, יש לו גם חיסרון מעצבן וזהו המחסור בכרטיס הזיכרון אליו תיכף אתייחס. אבל הוא מוכיח שמפרט של מכשיר דגל, הפלא ופלא, אפשרי גם במכשיר קטן, וזה הרי הגיוני: הרי הטכנולוגיה הולכת הקטנה, אז אפשר לדחוס יותר במכשיר קטן יותר, עם זאת משום מה אסוס הם כמעט והיחידים לעשות זאת. סוני (Sony) עושה זאת גם מידי פעם, אך היא לא ממש מוכרת בארץ.

מסך גדול זה לאו דווקא יותר טוב

דבר נוסף בהקשר לגודל המכשיר, מסך גדול ממש לא מצביע בהכרח על מסך טוב יותר. להיפך. כלל אצבע הוא שאם נתונים שני מסכים, האחד לצורך הדוגמא בגודל 6.7 אינץ' והשני בגודל 6.1 אינץ', ולשניהם רזולוציה זהה, ופאנל/סוג מסך זהה, לשם הדוגמא 1080×2400 פיקסלים, שהיא רזולוציה די נפוצה כיום, המסך הקטן בהכרח יהיה יותר איכותי. מדוע? כי צפיפות הפיקסלים תעלה כך שאיכות התצוגה תגדל.

Mi Max 3 של שאומי מהמובילים של דור מסכי הענק (צילום: צבי קצבורג)

פעם קצת היה צריך קצת להתאמץ כדי למצוא טלפונים גדולים באמת, ועכשיו מתסכל לראות שכמעט כל היצרניות הגדולות מייצרות כמעט ואך ורק טלפוני ענק והם הפכו לטריוויאליים לגמרי. וכאשר מיוצר מכשיר קטן יותר? לרוב הוא יהיה חסר המון מאיכויות ותכונות מכשירי הדגל. מתסכל. אך לאחרונה פורסם סקר באתר GSMARENA כדי לברר מהו בעיני המשתמשים גודל המסך המיטבי. הופתעתי ושמחתי לראות שלא פחות מ-45% מהנשאלים בחרו במסך שגודלו לא עולה על 6.1 איננץ'. לפחות תוכלו להשתמש בכזה מכשיר מבלי לדאוג איך הוא יכנס לכיס ומבלי להתעצבן שהאצבע שלכם לא מגיעה לקצה המסך או חלילה להפיל אותו מהיד בניסיון להגיע לקצה.

איפה המקום לכרטיס שלי?

נעבור לכרטיס הזיכרון. עבור חלקכם כנראה מדובר כבר בזיכרון ישן. היצרניות משתמשות בשלל תירוצים שאחד מהם הוא "כרטיסי הזיכרון איטיים מידי". לדעתי מדובר בתירוץ סרק. נכון, הם אולי איטיים מזיכרון העבודה של הטלפון, אבל חסרים כרטיסי זיכרון שיכולים בקלות לכתוב על עצמם סרטוני 4K 60FPS שמצלמים עם טלפון? התשובה היא לא. הם אכן מסוגלים לכך. וגם אם הוא לא היו מסוגלים לכך, יש פתרון: שמירה של כל הסרטונים הכבדים ישירות לזיכרון המכשיר, ומשם להעבירם בשתיים/שלוש לחיצות לכרטיס הזיכרון שיכול לנגן אותם בקלות. על כרטיס הזיכרון לרוב מאחסנים תמונות/סרטונים/שירים, וכמי שמשתמש בכרטיסי זיכרון שחלקם בני 5+ אני עד לכך שהם מנגנים ופותחים סרטוני וידיאו בקלות ובמהירות – כן, גם של 4K 60FPS. אז למה בעצם לקחת מאתנו את האפשרות הזו?

זיכרונות מהעבר

נראה לי שהסרת האפשרות להכניס לטלפון כרטיס זיכרון חיצוני היא בין היתר עוד שיטה לחלוב מהצרכן כסף. מדוע? כיוון שמספיק להסתכל על כמה סדרות של מכשירים ששוחררו בשנים האחרונות ולראות שההבדל בתמחור בין גרסת אחסון בנפח 128 גיגה-בייט לבין גרסת אחסון בנפח של 256 גיגה-בייט גבוה יותר ממחיר כרטיס זיכרון בנפח של 128 גיגה-בייט. זאת ועוד, לעיתים, ובהקשר ישיר לגודל המסך, בסדרות מכשירים מסוימות, במידה ותרצו לרכוש את הגרסה עם ה-512 גיגה-בייט תהיו *חייבים* לקנות את המכשיר היקר בסדרה, וגם הגדול ביותר פיזית. אפשר לעשות פה הרבה פעמים אחד ועוד אחד ועוד אחד.

אני בביניים

עברתי לאחרונה להשתמש במכשירי סדרות ביניים שעדיין יש בהם את האפשרות להרחבת זיכרון. הבנתי שכיום איכות המצלמות היא לא רעה בכלל גם בחלק ממכשירי הביניים. הבנתי שאוכל להסתפק במצלמה טובה, ואף יותר מטובה, מאשר לשלם עוד אלף שקלים, או יותר בחלק מהמקרים, עבור מכשיר שאולי ייתן לי מעבד טוב יותר – שמן הסתם לא אני ולא אתם ננצל אפילו 60% מהיכולות שלו ביום יום אלא אם אנחנו גיימרים, וסביר להניח שרובנו לא – מצלמה יותר טובה בעיקר בלילה, כי בתנאי יום גם מכשירי הביניים כיום מפיקים תמונות ברמה שכמעט ולא ניתן להבדיל ביניהם לבין מכשירי הדגל, אם בכלל. מה עוד מכשיר דגל כזה אולי ייתן לי? כמובן – חוסר ביכולת להרחיב זיכרון וחור גדול יותר בארנק.

לכן, אשמח לראות יצרניות משאירות/מחזירות את האפשרות להרחיב את זיכרון האחסון, בדרך גם נזכרות בעובדה שלא לכולנו יש כפות ידיים גדולות ושהסתדרנו יפה מאוד גם בתקופת ה-iPhone 4 ומסך ה3.5 אינץ' שלו. אטב נכון, אני לא מבקש לחזור לגדלי מסך כאלו, אבל תנו לפחות חלופה, צרו גם מכשירים עם מסכי 6.1 אינץ' או מעט פחות.

'לא כל הנוצץ זהב', מכירים? אז גם לא כל מכשיר גדול הוא בהכרח טוב יותר. הוא אולי מרשים יותר. אבל אתם קונים טלפון כדי להשתמש בו וכדי שיהיה לכם נוח, לא כדי להרשים, אני מקווה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *