גיא בר-נר, אינטל: "האינטרנט של הדברים יהפוך את העולם לחכם ובטוח יותר"

"האינטרנט של הדברים כבר נמצא כאן, גם בארץ, והוא מורגש בהרבה מקומות שאנשים אפילו לא חושבים עליהם, ולא חסרות דוגמאות לכך, החל בבתי מלון שפשוט יודעים לזהות היכן אתה נמצא, דרך תפריטים שמוגשים במסעדות באמצעות טאבלטים וכבר ידועים לזהות ביקורים קודמים, וכלה כמובן בכרטיסי הנסיעה החכמים של חברות האוטובוסים, והכל נעשה בצורה הכי שקופה", כך אמר מנהל השיווק של אינטל, גיא בר-נר בראיון שנתן לפורטל אנשים ומחשבים לאור פתיחת מרכז החדשנות לתחום של החברה לתחום האינטרנט של הדברים שנפתח בשבוע שעבר. "למעשה, אם תשאל אנשים לגבי האינטרנט של הדברים, כל אחד יאמר לך ארבעה דברים שונים, וזה מוכיח עד כמה אנחנו כבר חיים את העידן הזה. בסופו של דבר מדובר על תקשורת בין ההתקן בקצה שיכול להיות מכונית, רמזור, טאבלט, טלפון וכל דבר, תקשורת דרך האינטרנט דרך איזה שער ובסוף הכל מגיע לבסיס נתונים בענן שהדבר החשוב ביותר הוא איך להוציא את הדברים ההלו ולמשהו חכם שיכול להוסיף תועלת למישהו".

למה חברת שבבים צריכה להתעסק בכלל באינטרנט של הדברים, תחום שאמנם מתפתח במהירות אבל על פניו מוטה תוכנה מאשר חומרה?
"האמת שהאינטרנט של דברים זה לא רק חומרה ולא רק תוכנה, זה שילוב של השניים והרבה מעבר לזה. בעצם מדברים על פתרונות מקצה לקצה, בכל הסגמנטים. למשל פתרון למגזר כמו תחבורה שונה לגמרי מפתרון למגזר כמו תשתיות. אינטל, כמו הרבה חברות, וכפי שאמרתי לעיל, מבינה שהתחום של האינטרנט של הדברים זה תחום שכבר כאן היום, וזה הולך לגדול ולהתפתח לממדים מאוד גדולים בשנים הקרובות. מכיוון שהחברה מאמינה במשפט 'אם זה מחשוב, האז המחשוב הטוב ביותר זה עם אינטל' אז כמובן שבאופן טבעי אנחנו נכנסים גם לתחום של האינטרנט של הדברים".

האם זה אומר שאינטל תתחיל לפתח שבבים מיוחדים שמיועדים לחיישני ומכשירי קצה זעירים?
"אנחנו לא נתחיל, אנחנו כבר עכשיו מייצרים שבבים עבור סביבות של צריכת כוח נמוכה כגון סדרת ה-Quark, ואנחנו נמשיך לפתח את התחום הזה. בנוסף, אחד היתרונות של אינטל הוא שיש לנו פתרונות שמובילים החל מצריכת כוח נמוכה ועד הביצועים הכי גבוהים וכל מה שבאמצע, ולכן פתרון של אינטל הוא אידיאלי לתחום של האינטרנט של הדברים שמדבר על פתרונות מקצה לקצה, ולאינטל יש את הפתרונות מקצה לקצה".

בתחום הזה התחרות שלכם מול ARM נראית חזקה יותר מכל תחום אחר. אחרי שנכנסתם קצת מאוחר לתחום הטלפוניה והטאבלטים, האם אתה חושב שכיום החברה ממוקמת טוב כדי להתחרות ולהתמודד היטב בפתרונות לתחום הזה?
"מבלי להתייחס באופן ישיר למתחרים שלנו, יש ארבעה דברים שהם קריטיים להצלחה בתחום האינטרנט של הדברים: הראשון זה אבטחת מידע, השני יכולת ניהול המערכת, השלישי זה תיקנון (סטנדרדיזציה) והרביעי זה היכולת להתאים את הפתרונות בדיוק לגודל הצריכה הנדרש. בכל ארבעת התחומים הללו אינטל מובילה, ולכן אנחנו בהחלט מאמינים שאנחנו יכולים לעזור לצמיחת תחום האינטרנט של הדברים בעולם  תוך התבססות על הטכנולוגיה שאינטל מציעה".

יתרונות ישראליים

המעבדה שפתחה החברה היא לא בן חריג בנוף של החברה, במיוחד לא באזור EMEA. למעשה מדובר ברשת של מעבדות שנפתחו במספר מדינות באזור, וההחלטה לאלו תחומים להתייחס נקבעה, לפי בר-נר, לפי יתרונות יחסיים. " התחומים שנבחרו בכל מעבדה מתייחסים ליתרונות שיש למדינה בה ממוקמת המעבדה. לכן בישראל בחרנו כרגע להתחיל בארבעה תחומים, עיר חכמה, בית חכם, תחבורה חכמה וחקלאות חכמה. ההערכה של החברה היא שמדובר בתחומים בהם לישראל יש יתרון, ובנוסף לכך אנחנו כבר פועלים כבר עכשיו מול חברות מקומיות בתחומים הללו", הוא אמר.

מה בעצם אתם מצפים להשיג מהמעבדה?
"הציפייה שלנו היא שהמעבדה שלנו בישראל תעזור לנו לתת תנופה לפעילות שלנו בתחום באינטרנט של הדברים מול החברות הישראליות על ידי כך שנוכל להציג את הפתרונות לפני שותפים שלנו. כשאנחנו הולכים כיום ללקוחות אנחנו כבר יכולים להראות מה שהשגנו בתחום. הדבר השני הוא שאנחנו מצפים שחברות גדולות וקטנות בארץ שרוצות לפתח פתרונות של אינטרנט של הדברים ישתפו איתנו פעולה, שיבואו אלינו, שיציגו את הרעיונות שלהן כדי שנוכל לפתח ביחד באמצעות הטכנולוגיות של אינטל".

אחת הטענות שעולות בנושא היא שהאינטרנט של הדברים מבוסס בחלקו הגדול על מערכות ישנות שאינן מאובטחות מספיק.
"וזה בדיוק מוביל אותנו לחלק מהפתרונות שלנו שהם לצורך העניין שערי גישה לאינטרנט בהם משתמשים השותפים שלנו ומבוססים על מעבדים של אינטל שיש בתוכם כבר את תוכנות אבטחת המידע של אינטל, וכן כוללים מערכת ניהול מוטמעת של חברת ווינד-ריבר שאינטל רכשה, והשערים הללו הם בעצם נועדו ליישום על מערכות תקניות, כולל מערכות ישנות. אנחנו בעצם מעריכים ש-85% מהמערכות בעולם הן אכן מערכות ישנות שצריכים את הפתרונות שלנו, שנותנים מענה מושלם לבעיות האבטחה המורשות".

אפשר לומר שמחשוב הענן בעצם הוביל לזירוז ההתפתחות של האינטרנט של הדברים?
"כן בהחלט כי בלי ענן בעצם אין את זה, ובלי Big Data אולי יש לך אינטרנט של הדברים אבל זה לא ממש מעניין. אני מצפה כבר שכל העולם יגיע לתחום, תוך התייחסות לצורך באבטחת מידע, ואנחנו באינטל עובדים על זה ומיישמים פתרונות שקשורים לזה".

זה לא מעורר בך מעט חשש?
"
אני זוכר שהייתי צעיר יותר, כשהתחילו עם תשלומים באינטרנט, בהתחלה לא הרגשתי בנוח, הייתה רתיעה כלשהי, אבל היום אנחנו עושים את זה כמעט בלי לחשוב. אז ששואלים אותי אם אני חושש מזה? לא. גם אם אני אחשוש זה הכיוון וכולם הולכים בכיוון הזה. בסופו של דבר האינטרנט של הדברים זה שני דברים: הוא יהפוך אותנו לאנשים שחיים בעולם חכם יותר ואני חושב שגם לבטוח יותר, ושנית זה הולך לתרום לכלכלה העולמית הרבה מאוד כסף, אם בהיבט של חסכון או בכיוון של תזרים הכנסות. זה בלתי נמנע".

איך בעצם פועלת המעבדה?
"למעבדה יש אחראית מטעם אינטל, אולגה אוקרנט, ובעצם צריך ליצור קשר אתה או איתי או כל אחד אחר בשירות של אינטל ישראל ואנחנו נשמח לבדוק התאמה ולתאם פגישה וביקור, ואפשר להתחיל לעבוד. אתה תוכל לראות את הפתרונות שאנחנו כבר מציעים כיום, שנית תוכל ללמוד על הפתרונות של השותפים שלנו ושלישית במידה וזה רלבנטי תוכל לחשוב ביחד איך מפתחים ביחד, ויש פינות עבודה ויש מחשוב למי שמעוניין בכך. בסופו של דבר, אנחנו פתוחים לעסקים, וגם מצפים להם".

השארת תגובה