עצור… שם משתמש, סיסמה – וגם זיעה קרה

אופס, עצור סיסמה.

לא זה לא זיכרון עמום מימי המילואים שלי שעברו כבר מזמן (נו, מה לעשות, 40+ זה כבר זקן, ובכל מה שקשור למילואים זה ממש לא נורא מבחינתי). בעצם, בכל תקופת המילואים שלי לא ממש הייתי צריך, תודה לאל, להשתמש בשילוב המילים הזה. לא הייתי קרבי גדול, אני חייב להודות, למרות שהשטח ממש לא זר בשבילי – בסדיר ובקבע הייתי ביק”ל ואני גאה על השתייכותי ליחידה הזו ועל כל רגע שביליתי בה. אבל, גלשתי לזיכרונות, ולא בשביל זה אני כאן, לפחות לא הפעם.

אני מדבר על זה, על התמונה הזו מצד ימין שהיא במקרה תמונת הכניסה לעריכת הבלוג שלי , בעוונותי כי רבים, בישרא-בלוג. בקושי עבר חצי יום מאז שנרשמתי לאתר ההוא ופשוט שכחתי את שם המשתמש שלי. אפס. נייט כלום. מחוק לגמרי. כן, באמת ככה, לא ממש הצלחתי להיזכר. בסופו של דבר כמובן שתמיד אפשר לבקש מהמערכת לשלוח לך דואר אלקטרוני עם השם והסיסמה, אבל מה עושים באתרים שדורשים ממך את שם המשתמש כדי לשלוח את הסיסמה? מה קורה אם אתה לא בדיוק זוכר באיזה כתובת דואר אלקטרוני השתמשת כדי לפתוח את הבלוג המסוים או כדי להירשם לאתר זה ואחר? לי, לדוגמה, יש כיום כבר לא מעט כתובות מייל. למה? כי כשנרשמתי ל-Meme של Yahoo גם נוצרה לי תיבת דואר שם. היא לא ממש בשימוש, אבל היא קיימת. יש לי כתובת דואר אלקטרוני שמשמשת רק עבור מקום עבודה אחד ומסוים שאני מרבה לעבוד עימו (טוב, למעשה זה בשרת שלהם), ויש לי כתובת דואר לעסקים האחרים שלי, וכעת גם התחלתי להשתמש ב-Windows Live כדי לארגן לשם דברים שקשורים רק לבלוגים שלי ולרשתות חברתיות. יש לי גם בוואלה מאי פעם, והיא לא ממש שמישה להוציא איזה אתר או שניים שדווקא לפעמים חשובים לי.

טוב, שוב נסחפתי קצת, אבל מותר לי, הרי זה הבלוג שלי. הנקודה היא פשוטה: הפרקטיקה הנכונה היא אכן לבחור בכל אתר שם משתמש אחר וסיסמה אחרת כדי שאם, חס וחלילה חלילה וחס, מישהו כן יצליח לחדור למחשב שלכם, או למחשב ששומר את הסיסמה והיוזר שלכם לאתר מסוים, הוא יצטרך לעבוד קצת קשה כדי לגלות כיצד להיכנס לאתרים השונים והמשונים האחרים בהם אתם מבקרים. אבל פרקטיקה לחוד ומעשה לחוד. אני מוכן להתערב שבדיוק כמוני, ברוב האתרים להם אתם רשומים אתם השתמשתם באותו שם משתמש ובאותה סיסמה. לאחרונה אני התחלתי קצת לשנות. למזלי אני מסוגל לזכור כמה סיסמאות בעל פה ואפילו לא צריך לרשום בשום מקום, והסיסמה העיקרית שלי כבר עברה מוטציה לאחר שהשתמשתי בה לא פחות מימי תחילת האינטרנט שלי (ד”א, גם שם המשתמש המסורתי שלי TheCatMan הולך איתי מימי הראשונים ועכשיו עבור מטרפוזות שונות ומשונות, כמו למשל שם הבלוג הזה).

עוד משהו שכדאי לקרוא >  האם MSE הוא איום על הכנסות חברות האנטי וירוס? בהחלט כן!

אבל לכל זיכרון יש גבול, לאדם ולמחשב, וכך ישבתי לי עד לפני כמה דקות ולא ידעתי מה לעשות… זהו זה ולא אחרת? והלכתי לאיבוד? אז מה באמת הפרקטיקה הטובה: “הנכונה” או “הנוחה”? ולמה לעזאזל בדיוק שאתה רוצה שהאתר כן ישמור את הסיסמה ואת שם המשתמש שלך, זה לא עובד? מה אתם מעדיפים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.