מה בדיוק ברכה בודקת, ולמה?

בחיים לא חשבתי לעשות סקירה אודות קרם ידיים חדש, ולמרות שאני מאוד אוהב לאכול – ומי שמכיר אותי יודע זאת – אף פעם לא חשבתי לכתוב ביקרות על רקיק שוקולד חדש או משהו כזה, ואפילו לא חולצה מסוג חדש או אפילו מתקן מים שעושה עיסוי לרגליים. לא שאני לא יכול. אני לא רוצה. זה לא המקצוע שלי. אני כותב ביקורות על מוצרים בתחום המחשוב והחיים הדיגיטליים, וגם לא על כולם. אני למשל לא אכתוב ביקורת על מערכת מוזיקה חדשה או טלוויזיה. זה לא התחום שלי. אבל כנראה יש כתבים שבודקים הכל, ואני מתכוון להכל.

אני לפעמים כן נהנה לקרוא ביקורות שמראש מוגדרות כלא מקצועיות. אני כן שמח לקרוא לדוגמה, וזה כבר קרה לא אחת, ביקורות השוואתיות על מצלמות שניתנו לידי משתמשים הדיוטות שלא יודעים לעשות יותר מדי עם המצלמה שלהם חוץ מללחוץ על כפתור הצילום. כל עוד ברור שהם כאלה, וכל עוד הסקירות מסתכמות בחוויית השימוש והצילום, זה יכול אפילו להיות נחמד עד מאוד.

אבל אני לא אוהב ביקורות קצרות של 150 מילים שבעצם לא אומרות כלום על המכשיר הנבדק, מקבעות ציון שלא ברור מדוע הוא נקבע ככזה, ומכילות משפטים שמראים בבירור עד כמה מי שבדק את המכשיר פשוט לא ממש מבין מה קורה בתחום הזה – אני כמובן יכול להתייחס רק לתחום שאני מכיר.

ולא סתם התעקשתי על מצלמה כדוגמה. להלן ביקורת, כל הביקורת, על מצלמת סמסונג מדגם ES10 שקראתי אתמול:

“למצלמת סמסונג מדגם ES10 תכונות מרשימות, והיא גם פשוטה לתפעול, ידידותית מאוד למשתמש, והמצב האוטומטי שלה נותן מענה כמעט לכל צילום. המצלמה מופעלת בסוללות רגילות, אבל היא חסכונית ולא נדרשה החלפתן במשך טיול שלם וממושך בחו”ל. הזיכרון הפנימי הקטן מחייב להצטייד בכרטיס, אבל זה פרט שולי ולא יקר. מחיר מומלץ 499 ש”ח”. הציון 4/5 עלי פרח, המדור: ברכה בודקת, המגזין: זמנים מודרניים, עמוד 38, תאריך: 2.12.2009

במשפט שסיפר “שזוג סוללות הספיק כדי לצלם במשך טיול שלם וממושך” עוד איכשהו החזקתי מעמד. נו, אפשר להעביר טיול שלם ולצלם רק 50 תמונות באיכות לא מי יודע מה. במשפט האחרון לגבי הזיכרון הפנימי כבר צרחתי מתסכול. הלו ברכה, נכון שאת כתבת צרכנות ותיקה וידועה מזה שנים ואפילו מאוד מכובדת, אבל את יכולה לספר לי לאיזה מצלמה דיגיטלית כן יש מספיק זיכרון פנימי כך שאין צורך בכרטיס זיכרון? אז זהו שאין, ואני מתקשה לזכור שמתי שהוא היה. אולי לא היה אפשר לשלב כרטיס זיכרון, אבל בטח שלא היה מספיק זיכרון.

ומה שהכי מתסכל זה שהיחצ”ן של מצלמות סמסונג יושב עכשיו מרוצה מעצמו עם רגל על רגל, קיבל 4 עלי כותרת מתוך 5, ובעצם על מצלמה שעולה בסך הכל 499 ש”ח – ומי שמבין בשוק הזה יודע שכמה שמצלמה זולה יותר כך היא בהכרח, כמעט ב-90 אחוזים, גם פחות מדהימה מבחינת תכונות – הוא קיבל ביקורת שלא מספרת כלום חוץ מזה שהיא ידידותית. איזה זום? איזה גודל מסך? כלום. אז מה היא בדיוק בדקה? באותה מידה היא הייתה יכולה לבקש מהשכנה או מהחבר שידליק את המצלמה וילחץ על כפתור הצילום עד שהיא שהסוללות ייגמרו, ובא שלום על ישראל. ולא שאין מדור מחשבים בידיעות. יש הרי פעם בשבוע, אז מדוע שלא יפנו מוצרים כאלה למי שקצת מבין?

עוד משהו שכדאי לקרוא >  מתי יודעים אם זה גימיק או צורך?

אז ברכה, בפעם הבאה, או שתכתבי ביקורת כמו שצריך שתצדיק את הציון שאת נותנות או שתתני למי שמבין לכתוב. ואני מוכן לעשות עסק: אני לא אכתוב על חזיות סיליקון ודקיק מדליק ואת לא תכתבי על מצלמות ומחשבים, ואם כן, אז זה יהיה כמו שצריך.

3 תגובות

  1. זה מאוד חמוד שאתה חושב שמדובר בביקורת, אבל סביר להניח שמדובר בהעתקה של הקומיניקט שהתקבל עם המוצר. הדבר היחידי שאולי מנסים במדורים המגוחכים האלה זה את האוכל והקוסמטיקה. אם יש לזה כפתורים – זה כבר מורכב מדי.

  2. לא אני לא חושב שהיא באמת בדקה למרות שאני חושב שאני חמוד :).
    אני פשוט נותן לה לצאת ידי ספק…
    זה מה שמתסכל אותי. המצלמה אצלה איזה חודש וחצי לבדיקה בסוף זה מה שהיא כותבת ואת הביקורת שלה עוד ישימו לצד מי שיעשה ביקורת אמיתית, אולי, ועוד יכעסו עליו אם הוא ייתן ציון נמוך כי ברכה נתנה 4/5 אז עובדה שזו מצלמה טובה…

  3. זה פורסם בעיתון, אז זה בטוח נכון ומקצועי לא?
    עדיין כל מה שכתוב בעיתון הוא קודש. למרות שהסקירות שאני מבצע למוצר הם הרבה יותר חודרניות ועמוקות ובטח ובטח עוברות את ה-1500 מילה. שלא לדבר על סקירת וידאו ותמונות. אבל נו, כל עוד יהיו אנשים שיבלעו את זה, יהיו גם כתבים שיאכילו בהתאם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.