חתימה טובה: בתחום השבבים הישראלי סיכמו תשפ"ב מוצלחת

רגע לפני שנסגרת לה עוד שנה עברית, התרחשו להם שני אירועים שאולי מספרים יותר מכל שהייתה אולי שנה לא מצוינת, אבל לא רעה, עבור היצרניות הישראליות הפועלות בתחום המוליכים למחצה, בוודאי לאור אווירת המיתון ואי הוודאות שמלווה את שוק ההייטק לאחרונה, ואף הרבה יותר מכך.

הראשון היה ITT 2022. מאחורי האותיות הללו מסתתרת הפעם הראשונה בה אינטל (Intel) אירחה אירוע השקה של דור חדש של מעבדים בישראל – מעבדי ה-Core מהדור ה-13, או Raptor Lake, רק להזכיר. פעם ראשונה שמסה של עיתונאים הגיעה לביקור של כמה ימים בארץ הקודש והגיעה לחיפה, לקריית גת, וחלק גם לפתח תקווה, כדי להציץ אל תוך הקרביים של הארגון בגרסתו הישראלית – ארגון שמעסיק כ-14 אלף עובדים, והוא כך משמעותי לא רק ברמת תעשיית ההיי-טק המקומית בפרט, והתעשייה בכלל, אלא גם ברמה הגלובלית של אחת החברות הגדולות בעולם, שלא נדבר על כך שבלי מחשוב אין היום כלום למעשה.

גם אחת היריבות הגדולות ביותר כיום של אינטל בתחום הדאטה סנטר, תעשיית הרכב – ואינטל מאוד מקווה שבעתיד הלא רחוק אולי גם תהיה מתחרה בכרטיסי מסך – ערכה השבוע את הכנס החצי שנתי שלה. מדובר כמובן ב-GTC Fall 2022 של Nvidia (אנבידיה). לא, הוא ממש לא נערך בארץ, אבל הוא הצליח כמו בכל שנה להראות עד כמה 'הסניף' המקומי, שמבוסס כזכור על הרכישה של מלאנוקס (Mellanox Technologies) לפני מספר שנים, ממוקם עמוק בקרביים בפיתוחים, בחדשנות ובמפת הדרכים של חברת הענק. עם 3,000 עובדים שהם 15% מכוח העבודה הכללי של החברה, מדובר בעוד חברה שרשמה שנה לא רעה בכלל.

כאן לא מפטרים – לפחות לא באופן המוני

אבל מה שיותר חשוב הוא ששתי החברות הללו, כמו גם אחרות שפועלות בשוק הזה, נעדרות בינתיים מהרשימות הארוכות והקצת מדכאות של התקופה האחרונה: החברות בהיי-טק שמפטרות עובדים על ימין ועל שמאל, במקרה הטוב, ועד נסגרות במקרה הרע.

מי שרוצה יכול למצוא את הרשימות הללו בכמה אתרי מעקב, למשלך באתר לסטארטאפ והן מכילות כבר כמה אלפי עובדים שהיו צריכים לחשב מסלול מחדש, ולפנות בכיכר בפנייה שהם לא ממש רצו לדעת עליה. אמנם זה שוק שבו עובדים בדרך כלל מוצאים יחסית מהר מקום עבודה חדש, כי חסות ידיים טכנולוגיות ברמה גבוהה, אבל יציבות היא חלק מהסיפור וההתקדמות, ובמקרה של חברות השבבים בארץ, אי פיטורים מצביעים גם הם על העוצמה והחוסן שלהם – וגם אם באינטל החליטו להאט מתי שהוא את הגיוסים, יש לי הרגשה שבסיכום השנה הם יספרו שבסופו של דבר שהתווספו עוד כמה וכמה עובדים.

הסיפור המשמעותי של התעשייה שייך גם הוא לאינטל, וזו כמובן ההכרזה על רכישת טאואר סמיקונדקטור ((Tower Semiconductor)) תמורת 5.4 מיליארד דולר. טאואר היא יצרנית ידועה וגדולה של רכיבים אנלוגיים שמשמשים את תעשיית הרכב, התקשורת ועוד בהם מעוניינת כדי לקדם במהירות את אסטרטגיית ה-IDM 2.0 שלה, וכדי להבטיח אכן את היכולת שלה לשמש כחברת יציקה עבור חברות שרק מתכננות שבבים בלי מפעלים. טאואר אמנם חברה ישראלית אבל היא פרוסה היטב ברחבי העולם עם מגוון גדול מאוד של טכנולוגיות ייצור והיא תוטמע אל תוך חטיבת שירותי היציקה של אינטל, IFS.

ודרך אגב מאז ההכרזה על הרכישה החברה הישראלית ממגדל העמק לא שוקטת על שמריה. היא הכריזה על שיתוף פעולה עם קיידנס (Cadence) לצורך פרויקט משותף לפיתוח תהליכי ייצור חדשים של שבבים עבור תעשיית הרכב והיא משקיעה בבניית מפעל נוסף בהודו במסגרת קבוצת חברות, והכל יהיה בקרוב אינטל.

ואם כבר קיידנס, שהיא חברה שמפתחת פלטפורמת תכנון והדמיה לייצור מעבדים, אז כמו חברות אחרות בשוק המטרולוגיה הישראלי, השוק שמספק תמיכה בקווי הייצור של החברות המייצרות בכל ההיבטים שלו – ובעיקר במדידה – היא מסיימת שנה עברית לא רעה. כמו חברות אחרות, נובה, אפלייד מטריאלס, KLA אם להזכיר כמה, היא מאופיינת בשוק בעל מחזור ארוך, ואפילו מאוד, כך ששינויים קטנים לא ממש משנים את המגמה – והמגמה של החברות הישראליות היא בסימן פלוס גדול.

חוק ה-CHIPS מבטיח רק טוב

הקורונה ומשבר שרשרת האספקה, וההבנה באירופה ובארצות הברית עד כמה התלות בסין גדולה, שהובילה לחוק ה-CHIPS של ממשל ביידן שמציע סובסידיות ענק עבור חברות שבבים אמריקאיות לבניית מפעלים בארצות הברית, הביאו לגל גדול של בניית מפעלי ייצור במדינת הדוד סם, אבל גם באירופה. כל המפעלים הללו זקוקים למכונות שיעזרו לוודא שקו הייצור עובד היטב, וחברות המטרולוגיה הישראליות, שנתח השוק הכולל שלהן הוא כשליש – נתון מרשים ויוצא דופן בתעשייה – הולכות ליהנות ממנו מאוד. אפלייד מטיריאלס (Applied Materials), לדוגמה, צופה לגידול ענק של עשרות אחוזים במכירות בשנה הלועזית הנוכחית.

מעבר לכך, כל חברות השבבים הגדולות, לפחות רובן המכריע – ל-AMD הייתה פעם נציגות, כיום הכי קרובה נמצאת בדובאי – ממשיכות להחזיק בארץ מרכזי פיתוח גדולים למדי שמשפיעים מאוד על התוצרים הסופיים של החברות שלהן.

עד כמה ישפיע המיתון בשוק על החברות הישראליות בתחום? תלוי כמובן מה יהיה אורכו, אבל את השנה הנוכחית הן מסיימות לפחות בחיוך קל.

תמונה: Pixabay
פורסם במקור, בשינויים קלים, בפורטל אנשים ומחשבים