טאבלטים? עוד לא מוכנים לעסקים

אומרים שאחת הדרכים לזהות איש עסקים מודרני, כזה שמגיע לא מעט לשדות תעופה בדרך לפגישות בניכר, היא שהוא נושא עמו שלושה מכשירים שקשורים למחשוב: טלפון חכם, מחשב נייד וגם טאבלט. בטלפון הנייד הוא משתמש כדי לבצע כמה שיחות אחרונות לפני שהוא עולה למטוס. בטאבלט הוא משתמש כדי לבדוק עוד כמה הודעות דואר ואולי כדי להתחבר לבסיס הנתונים הארגוני כדי לקרוא עוד חומר מסוים לו יהיה זקוק בעתיד הקרוב. המחשב הנייד? בדרך כלל נשאר בתיק שלו.

אז בשביל מה גם צריך מחשב נייד אתם שואלים? שיחה שערכתי לאחרונה עם מנכ”ל אחת החברות שמשווקות בארץ מחשבים ניידים וגם טאבלטים לצידם האירה את עיני. לפי אותו מנכ”ל נכון להיום יש הבדל ברור וחד בין טאבלטים למחשבים ניידים: הראשונים משמשים לצריכת תוכן, ואילו המחשבים נשלפים מייד כשצריך ליצור תוכן.

כל עוד איש העסקים הממוצע הנוכחי רוצה לקרוא קצת דואר אלקטרוני, לבדוק מה קורה בדף הפייסבוק של החברה ואולי לבדוק את הפרופיל שלו בלינקדאין (LinkedIn), הטאבלט בהחלט מספק אותו. ברגע שהוא רוצה לכתוב מאמר מורכב, להכין מצגת וכל דבר דומה, הוא כבר משתמש במחשב.

כנראה שזו הסיבה שלמרות שיש עלייה במכירות טאבלטים, הם עדיין לא ממש נכנסו לתחום העסקי בעוצמה מלאה, ובטח לא כזו בכמות שבאה לכסות על הירידות במכירות של הניידים. הם עדיין אל נתפסים ככלי יצרני מספיק עבור אנשי העסקים.

אולי זו הסיבה שלאחרונה יש שמועות על כך שאפל מתכננת להשיק iPad עם מסך 12.9 אינץ’, שמדברים על כך שטאבלט הנקסוס (Nexus) הבא של גוגל (Google) יהיה עם מסך גדול, שטושיבה (Toshiba) כבר מציעה טאבלט היברדי עם מסך 12 אינץ’ ושלא אהיה מופתע אם נראה בקרוב Surface של מיקרוסופט (Microsoft) עם מסך בגודל 13.3 אינץ’.

גודל המסך הוא בהחלט היבט חשוב במכשירים שמיועדים ליצירת תוכן. קשה מאוד לעבוד עם טאבלטים עם מסך בגודל של 10 אינץ’, שלא לדבר על טאבלטים עם מסכים קטנים יותר. שוב באם מתייחסים לצריכת תוכן, אין בעיה, אבל ברגע שרוצים לייצר תוכן זקוקים לשטח עבודה, אפילו אם מדובר רק בעדכון של בלוג.

אבל גודל המסך לא יספיק, לדעתי, לשכנע את אנשי העסקים בפני עצמו. זה לא רק הגודל, זו גם היכולת לפזר חלונות שונים על גבי המסך בבת אחת, עם גישה קלה לכל חלון כזה בכל רגע נתון. אנדרואיד (Android), ששולטת בשוק, לא מתאימה לסוג עבודה כזה מכיוון שהיא מבוססת על חלון אחד שפתוח ברגע נתון. אמנם אפשר לשמור יישומים פעילים ברקע, אבל זה לא כמו פיזור חלונות על גבי המסך. בעצם גם ב-iOS המצב דומה לחלוטין.

בסמסונג (Samsung) ניסו להתחכם ולעקוף את המגבלה הזו על ידי שילוב תוכנה מיוחדת ב-Tab Pro, המכשיר החדש של החברה, אבל מדובר בפתיחת עד ארבעה חלונות לכל היותר, כשרק שניים מהם יכולים להכיל מסמכי גרסת אופיס מיוחדת שמציעה החברה יחד עם הטאבלט הזה באופן בלעדי. זה כמו לגרד באוזן שמאל עם יד ימין מאחורי הראש, זה אפשרי אבל זה לא לגמרי גמיש ולא ממש נוח לחלוטין.

עוד משהו שכדאי לקרוא >  תחרות כלבבי

זה מביא לכך שמערכות ההפעלה שמתאימות ‘כברירת מחדל’ הן חלונות והפצות שונות שולחניות של לינוקס (Linux). מכיוון שלינוקס לא הצליחה לעבור אף פעם את קו שני האחוז במחשבים נייחים,ז ה בעצם משאיר אותנו עם חלונות. אז מה זה אומר? זה אומר שכדי שהטאבלטים יהפכו ל-‘עסקיים’ חלונות צריכה לתפוס נתח שוק גדול הרבה יותר ממה שהיא תופסת כיום – וזה גם אומר ש-2015 יכולה להיות שנת המבחן שלה: אם גם הפעם היא לא תתקדם ברצינות בתחום הטאבלטים, אולי זה לא יקרה אף פעם.

אז מסך גדול, וחלונות וכמובן גם מקלדת טובה ועכבר טוב, ובקיצור כמעט מחשב נייד, או למעשה כפי שאינטל (Intel), מחשבי 2 ב-1, מחשבים הפיכים, נתיקים וכדומה, מחשבים שיכולים לשמש כטאבלטים לעת צורך וכמחשבים ניידים לכל דבר ועניין כשרוצים בכך.

רק השילוב הזה יכול לשבור את תקרת הזכוכית של הטאבלטים בסביבה העסקית, ואם זה לא יקרה, יכול להיות שלעד נתייחס אליהם כמוצרי צריכה בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.