"המהפכה שאנחנו נמצאים בה, מהפיכת המידע, יצרה הרבה אפליקציות והרבה מאוד יישומים שמציפים אותנו במידע וכתוצאה מכך יש עלייה ניכרת בצורך להדפיס. גם אם הצלחנו לאורך השנים לצמצם חלק מההדפסות, עדיין יש תחומים כמו ראיית חשבון ועריכת דין בהם אין קיצוץ באחוזי ההדפסה, ובסופו של דבר עדיין ברוב ההקשרים אנשים רוצים להחזיק דף בידיים. בנוסף, יש יותר ויותר התמקדות ביישומים החדשים בהצגת התוכן בסלולר, ומה לעשות, במסך של טלפון אי אפשר באמת לראות טוב מה כתוב – התמונות לא במקום, הטקסט זה וכדומה – ולכן בסופו של דבר אין תחליף למדיה הכתובה. זו הסיבה שלמרות המהפכה הירוקה, לצערי אין וכנראה גם לא תהיה ירידה בכמות העצים שכורתים כדי להכין נייר הדפסה", כך ניסה אלון כהן, מנכ"ל פרינט סנטר להסביר מדוע סיסמאות כמו עולם ללא נייר בסופו של דבר לא התממשו, ומדוע למרות הכל, גם בעידן דיגיטלי כל כך יש מדפסות רבות כל כך.
את כהן פגשתי בכנס KMDM 2018, הוועידה השנתית לאסטרטגיית ניהול הידע והמידע הארגוני שנערך בהפקת 'אנשים ומחשבים' בא היה אחד הנואמים. החברה שהוא מנהל מטמיעה ציוד הדפסה אצל הלקוחות ונותנת להם שירות, כולל בין השאר אספקה של כל המתכלים, והיא עושה זאת כמשווק פלטיניום של HP.
עם זאת, לדבריו, בשנים האחרונות אפשר לראות תזוזה לכיוון שימוש מושכל וטוב יותר במדפסות. "אני מסכים עם כל מי שטוען שמדפסות בסופו של דבר מזהמות. אי אפשר לברוח מזה. מכיוון שכך אנחנו מדברים היום יותר ויותר, בכל רמה של ארגון, בשימוש במדפסות משולבות שמשמשות קבוצות גדולות של אנשים. כמעט ולא רואים כבר מדפסות אישיות למשתמש יחיד בחדר. אנשים התחילו להבין שמדפסת זה כבר לא סמל סטטוס, וערכים כמו ירוק והדפסה חכמה הרבה יותר חשובים מאותה מדפסת מזהמת, מרעישה ואטית בחדר. היכולות שמציעות כיום המדפסות זה בנייה של תהליכי עבודה. דרך המדפסת, למשל, אני יכול לשלוח כיום מסמך לחתימה באופן דיגיטלי, והוא מגיע לארכיב המתאים ונשלח לקבוצה של אנשים רלוונטיים לפי תוכנו. זה הרבה יותר חכם ממה שהיה פעם, ולצד OCR וסריקה חכמה שכבר הכרנו, יש גם יצירה של תהליכי עבודה חדשים בהתאם למדיניות", הוא אמר.
לא זזים (החלקים)
כהן גם הצביע על השינוי הטכנולוגי שעברו המדפסות עצמן, מבחינה פנימית. "אם נתייחס גם לברזל ולטכנולוגיה בפנים, אז כיום יש הרבה פחות חלקים נעים. הדף עובר פעם אחת בלבד גם במדפסות לייזר צבעוניות, ובמידה מסוימת חזרנו להזרקת הדיו של פעם בו מקבלים בפעם אחת את כל הצבעים, ואני רואה פה בעצם התחלה של עידן בו הצבע יהפוך לסטנדרט. העולם הזה של ההדפסה הוא אחד האחרונים בו נשארה הפרדה בין שחור לצבע, והטכנולוגיות החדשות מקדמות מצב בו הדפסה בצבע תהיה זהה להדפסה בשחור. לדעתי זה ממש מעבר לפינה", הוא טען.
מה ברמה של ה-SMB?
"גם ברמה הזו זה בדיוק אותו עקרון. מספיק מכונה אחת שעושה הכל ומשרתת את כל העובדים בחברה, אם היא ממש קטנה, ולא צריך להתקין לכל אחד מדפסת, ולתחזק את מנהלי ההתקנים שלהן, ולקנות מתכלים ייעודיים לכל אחד, ולנהל מלאי. במשרד קטן גם בכלל לא יודעים כמה כסף מוציאים על ההדפסה כי המזכירה קונה יחד עם הגומיות ועם האטבים גם את המתכלים, וזה כשאחד אחר קונה את המדפסת, והמשרד בסופו של יום באמת לא יודע כמה הוא מדפיס והוא משלם ביוקר".
ההדפסה יותר זולה מאשר בעבר?
"היא יותר זולה עבור ארגונים שיודעים לשלוט בהוצאות שלהם ולראות מי הכוכבים ולעקוב אחריהם. אתה יודע מה, מספיק שאומרים לכל העובדים שיש תוכנה שבודקת את כמות ההדפסה שלהם בכל חודש, והם כבר מדפיסים פחות. כבר לא מביאים את ההדפסות של בית הספר ושל הגן ושל הטיול אופניים בשבת. ועוד פעם, אם ארגונים רוצים לחסוך, אבל לא להגיע למצב בו מונעים בכלל הדפסה, אז קובעים חוקים חכמים כמו הדפסה דו צדדית, הדפסה בשחור גם אם אתה שולח צבע, וזה עוד דרך להוביל לחסכון בארגון בהיבט הזה".
מדפסות זה חלק מובהק מהעבודה של ה-IT או שעדיין צריך להטמיע את זה?
"היום מבינים כבר שמי שצריך להיות אחראי למדפסות בארגון זה ה-IT, ולא הרכש והתפעול. הדברים הללו יושבים כשהם מחוברים לשרתים, הם מנוהלים, הם יכולים להוות סכנה מבחינת אבטחת מידע אם לא מנהלים אותם נכון. עם זאת יש עדיין פערים גדולים מבחינת SLA וההתייחסות אליהם כתשתית קריטית".
קריטי כולל אבטחת מידע שהזכרת?
"ברור, כי עוד לפני פריצה למערכת זה יבוא לידי שימוש בנייר. הרבה לפני שהיו האקרים היו הרי הניירות שיצאו מהמדפסת וכל מי שעבר היה יכול לראות, יכול לקחת או פשוט לצלם ולסרוק על המקום שוב, ולהוציא מהארגון. ולכן פתרון של הדפסה בפועל כקובץ לשרת הדפסות, ששומר את ההדפסות באופן מוצפן בשרת, עד לרגע ההדפסה בפועל בהתאם לקוד אישור, נותן פתרון לזה – אם תרצה, אפשר לקרוא לזה 'הדפסה לפי דרישה', כי זה קורה רק כשנמצאים ליד הפאנל של המדפסת באופן פיזי".
קרדיט תמונה: צבי קצבורג